בג"ץ מורה (2.12.25) לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולצה"ל לנמק "מדוע לא יקבעו מדיניות גיוס לאזרחי ותושבי ישראל הערבים לפי חוק שירות ביטחון, לחלופין, מדוע לא יפעלו לקדם הסדר חלופי במסגרת הליך חקיקה מתאים". הצו הוצא בעתירה שמאחוריה עומד ככל הנראה השר דודי אמסלם. מרדכי בלנס עתר לבג"ץ באוגוסט 2024 באמצעותו של עו"ד מוטי שמעון, שקודם לכן הגיש עתירות דומות בשמו של אמסלם. הוא ביקש 12 צווים על תנאי נגד שר הביטחון דאז, יואב גלנט, נגד מיארה ונגד מפקד מיטב (מרכז הגיוס), אל"ם אלון מצליח. בעתירה נאמר כי בלנס הוא צעיר חרדי שזומן ללשכת הגיוס ובכוונתו להתגייס, וכי הוא מופלה לרעה לעומת ערביי ישראל שאינם חייבים בגיוס. בתגובת הפרקליטות נאמר כי "הגדלת שורות הצבא הסדיר היא צורך ביטחוני חיוני ודחוף, היא הולמת את עקרון השוויון, וכן מדובר בצורך חברתי ומשקי מהמעלה הראשונה. בתוך כך, השאלות האם על מערכת הביטחון להתחיל לפעול לראשונה מאז הקמת המדינה לגיוס שיטתי של אזרחי המדינה הערבים לצה"ל ובאיזו מתכונת, הן במובהק שאלות הנוגעות למדיניות בתחום ביטחון המדינה. "שינוי המדיניות הנוהגת בנושא אי-גיוס בני הציבור הערבי, הוא צעד בעל השלכות פוטנציאליות רחבות היקף בהיבטי ביטחון המדינה ותפקוד צה"ל. על כן, המענה לשאלות האמורות ושינוי מדיניות, מצריך, מטבע הדברים, קבלת החלטה סדורה של ממשלת ישראל, תוך תכלול עמדותיהם של כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות מערכת הביטחון וצה"ל, ובחינת כלל ההשלכות. הייעוץ המשפטי לממשלה ילווה כל תהליך של קביעת מדיניות חדשה על-ידי הממשלה, ככל שהממשלה תחפוץ לבחון כזו,ויפעל לסייע לממשלה לממש את המדיניות שתיקבע על ידה בהתאם לדין". לצד זאת טענה הפרקליטות, כי נראה שהעתירה הוגשה במטרה לקעקע את פסיקת בג"ץ ולפיה אין מקור חוקי שלא לגייס את החרדים. היא ציינה שאמסלם הגיש מספר עתירות בנושא, אותן דחה בג"ץ משום שמדובר בשר. לאחר מכן הוגשה עתירתו של בלנס בידי פרקליטו של אמסלם, והאחרון אף פרסם ברשת X שהוא העומד מאחוריה. המדינה ביקשה לדחות את העתירה בשל העדר עילה להתערבות במדיניות בנושא. לתגובת הפרקליטות צורפה עמדתו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ולפיה "הממשלה היא זו שעומדת על הותרת המצב על-כנו, ללא שינוי במדיניות שמנהיג צה"ל מאז קום המדינה, על אי-גיוס האוכלוסייה הערבית". בחודש שעבר הבהירה המדינה, כי זוהי עמדתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר המשפטים, יריב לוין, וכ"ץ. "אין בכוונת הדרג המדיני הרלוונטי להתערב במדיניות הנוהגת בפועל עד היום ע"י צה"ל בעניין אי-גיוס האוכלוסייה הערבית לשירות ביטחון", נאמר עוד. הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ ויחיאל כשר הוציאו את הצו בעקבות הבהרה זו של המדינה, והורו לה להגיש תצהיר תשובה עד 1.3.26.