איסמן: "לא רואה פיצול תפקיד היועצת אלא את פירוקו" פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן פתח את דבריו בדגש ברור על עצמאות מערכת אכיפת החוק: "העיקרון המנחה בכל שינוי שמבקשים לעשות בתפקיד היועמ"ש וכפועל יוצא פרקליט המדינה ועוד, צריך להיות עקרון עצמאות מערכת אכיפת החוק". בהתייחסו לנוסח ההצעה אמר במפורש: "כשאני בוחן את הצעת החוק כאן, אני לא רואה פיצול תפקיד היועצת אלא פירוקו", והסביר שהדבר נעוץ בראש ובראשונה בדרך המינוי והפיטורין של בעלי התפקידים החדשים. לדבריו, עורך הדין של הממשלה - כפי שנקבע בהצעה - מתואר כמי שחלים עליו דיני חיסיון עו"ד־לקוח "כאילו שמדובר בעו"ד של לקוח פרטי או חברה", ואילו התובע הראשי ממונה ומודח באופן פוליטי ועל בסיס עילות רחבות מאוד.

איסמן התריע מפני פגיעה ממשית לא רק במבנה המוסדי אלא גם בשירות לציבור: "ההפרדה תפגע באופן אמיתי בשירות שהציבור מקבל, במקצועיות, באיכות של השירות. היום ארגון פשיעה מקבל טיפול הוליסטי מלא, והערך של זה לא יסולא בפז. לקחת את הדבר הזה, לקרוע אותו ולפצל אותו לבעלי תפקידים שונים, שצריך לתאם ביניהם - זה הפוך מטיפול הוליסטי". בעניין המתח בין שר לבין התביעה הדגיש כי גם כיום קיימת מתיחות מובנית בין מדיניות השר לבין שיקול הדעת העצמאי של התובע, אך הדגיש שההצעה מכוונת למנגנון נאמנות פוליטית: "מה שעובר כחוט השני בהצעת החוק הוא נאמנות או תמצא עצמך בדרך החוצה, זה שורש הרע של ההצעה. גם אם ברצונך לברך, ואני מאמין שכך הדבר, ככל שההצעה תתקבל, הוועדה תימצא מקללת". בהקשר הרחב יותר הדגיש איסמן: "אם תתקבל הצעת חוק שפוגעת בעצמאות מערכת אכיפת החוק, ייגרם נזק לציבור בישראל... מי שישלם על זה מחיר זה הציבור, באספקט הפלילי, האזרחי וגם בהיבט זכויות אדם".

המחלוקת על גדעון סער, תוכנית החומש והניסיון המצטבר לבקשת היו"ר רוטמן, התייחס איסמן לדברי השר לשעבר גדעון סער, שטען בדיון קודם כי בשיחה ביניהם על רעיון הפיצול לא נשמעה התנגדות. איסמן פירט: "נפגשתי עם השר גדעון סער כשר משפטים אחרי שנבחרתי על-ידי ועדת האיתור... הוא שיתף אותי בכוונתו לפעול לפיצול תפקיד היועץ המשפטי. תגובתי הייתה שמדובר בנושא כבד מאוד, משמעותי מאוד, בעל השלכות רבות במישור החקיקתי... הוספתי שלטובת העניין, ככל שמבקשים לעשות דבר כזה צריכה לקום ועדה ציבורית שתציג מסקנותיה". בהמשך הזכיר כי מאז אותה שיחה "עברו מעל 4 שנים" וכי ההיכרות המעשית עם המערכת שינתה את נקודת מבטו: "אז, הדיבור היה ברמה הכללית, 'מאחורי מסך בערות'... לא עמדנו במקום בו פיטורי יועצת או העברתה מתפקידה עמדו על הפרק וגם לדבר הזה יש חשיבות". עוד הציג את תוכנית החומש של הפרקליטות: "הצבנו יעדים מדידים ואנחנו בודקים עצמנו כל רבעון ומציגים את ההתקדמות בתוכניות העבודה ומתקנים מה שצריך. תוכנית העבודה עומדת בקורלציה מוחלטת לתוכניות העבודה של משטרת ישראל" - וציין שהשר ביקש להדגיש את המאבק בפשיעה המאורגנת, וכי הוקדשו לכך משאבים ותכנון.

רוטמן: 96% חוסר אמון ו"כוח משחית באופן מוחלט" מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הציג תמונה הפוכה. לדבריו, סקר שנערך מצביע על קריסה באמון הציבור של מצביעי הקואליציה במערכת הייעוץ המשפטי: "סקר של רייכמן מראה כי בקרב מצביעי הקואליציה הייעוץ המשפטי לממשלה זוכה ל־4% אמון. כלומר 96% חוסר אמון - זה לא היה ככה כשהתחלתי". רוטמן טען כי ההתנהלות הנוכחית של המערכת היא שגורמת לקריסת האמון: "אם המסקנה שלכם, בתקופה בה אתם מתנהגים בבריונות לממשלה, סותמים פיות, מונעים ייצוג, ומצפצפים על בג"ץ, היא שאתם בסדר והבעיה היא 'ההפיכה המשטרית' ותיקי נתניהו - למען עתידי הפוליטי אבקש שתמשיכו בכל הכוח בהתנהלות העבריינית הזו. אבל למען מדינת ישראל... אני ממש מבקש שתפסיקו". בעניין סמכויות היועמ"ש אמר: "התיקון יחליש את מוסד היועץ המשפטי - וטוב שיחליש אותו, כי במדינה דמוקרטית יותר מדי כוח בידי אדם לא-נבחר זה דבר רע. כפי שלימדו אותנו, הכוח משחית, והכוח המוחלט משחית באופן מוחלט. אם חס ושלום יהיה בידי גורם כלשהו כוח חזק מדי לא מאוזן - זה סוף הדמוקרטיה וסוף הפרדת הרשויות". רוטמן חזר לדוגמה של הדלפת סרטון הפצ"רית, וטען כי התגובה שהוגשה לבית המשפט מטעם המדינה מלמדת על עיוות עומק: "זה מראה כמה המערכת עסוקה בהגנה על עצמה במקום על מדינת ישראל. זה מראה את העיוות שנותנים לאדם מוערך ומקצועי ככל שיהיה, להגיד שהוא גם אמון על האינטרס הציבורי וגם מגדיר אותו".

סעדה מול איסמן: "הפרקטיקות של ארגון פשיעה מזמן עברו אליכם" ח"כ משה סעדה (ליכוד) השתמש בלשון חריפה במיוחד נגד היועצת המשפטית, פרקליט המדינה והפרקליטות. לטענתו, חוות הדעת שנשלחה על-ידי הלשכה המשפטית איננה מקצועית אלא "פוליטית על-מלא, ורצופת שקרים". הוא תקף את סעיף 125 לחוק וטען כי במקום להיות קו הגנה ראשון מפני פעילות בלתי חוקית, הייעוץ המשפטי מחפה על שיבוש חקירות. סעדה טען כי בעניין חקירת הפצ"רית "היה לכם נוח לחפות ולאפשר את השיבוש הזה" והוסיף: "היועמ"שית, איסמן, אלטמן, מנהל מחלקת בג"צים - כולכם תיחקרו, לא יעזור לכם. הפרקטיקות של ארגון פשיעה מזמן עברו אליכם. מערכת שלמה שמשבשת ומדליפה קלטת, קבוצות וטסאפ סודיות". הוא סיכם באמירה תוקפנית במיוחד: "יש רעידת אדמה והמבצר סדוק. מי שלא ייצא ויגיד 'המלך עירום' - המבצר ייפול על יושביו, עוד לא מאוחר. אתה לא ראוי לייצג את המדינה" - כשהוא פונה ישירות לאיסמן.

חיים רמון: "תפקיד היועמ"ש נולד בחטא" - וקורא לפיצול שר המשפטים לשעבר חיים רמון הציב את הדיון בתוך הקשר היסטורי. לדבריו, "תפקיד היועץ המשפטי נולד בחטא" וכי ב־1993 "נפל דבר בישראל" כאשר היועמ"ש זכה לשתי סמכויות משטריות שאין להן אח ורע בעולם: היכולת לכפות את דעתו על הממשלה ולשלול ממנה ייצוג משפטי נאמן בערכאות. רמון טען כי השופט אהרן ברק "המציא את שתי הסמכויות בבג"ץ פנחסי", וכי מאז הפכה הדוקטרינה הזו "לאורים ותומים של מערכת המשפט, שהיועמ"ש הוא הכל, מעל לממשלה, מעל החלטותיה". לדבריו, "המצב הנוכחי בלתי תקין והוא ניגוד עניינים מובנה. אי-אפשר להמשיך במצב הקיים". עוד חשף רמון כי לטענתו "מי שמנע את פיצול היועמ"ש, ששרי המשפטים היו בעדו, היה בנימין נתניהו" וכי גם השר הנוכחי [יריב לוין, ע"י] התנגד בעבר לרפורמה: "הצעתי לו שילך קודם כל על זכויות נאשמים וחשודים ועל פיצול היועמ"ש והוא התנגד לכך בכל תוקף". רמון הציע ללכת "בקטן" וליצור שני תפקידים נפרדים - יועץ ותובע - על בסיס ועדת איתור שתציע יותר משם אחד, בהתאם להצעות שהעלה בעבר הפרופסור דניאל פרידמן. הוא סיכם באמירה חריפה: "כל מי שרוצה להשאיר את המצב הנוכחי רוצה מדינה לא דמוקרטית".

אופוזיציה: "התנהלות מאפיוזית", "ועדה בזויה" ו"אובססיה ליועמ"שית" מספסלי האופוזיציה נשמעו התקפות קשות על הקואליציה ועל יוזמי ההצעה. ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "אנחנו בדיון על חוק שמפרק את המחויבות לשמור על הוראות הדין עד רמת עובדי המדינה", וטענה כי ח"כ מן הקואליציה [סעדה, ע"י] "קורא לעובדי מדינה פושעים, שקרנים, עלובים". היא הגדירה את התנהלות הממשלה כ"מאפיוזית" והזהירה: "הייעוץ הוא החומה האחרונה לפני פטור מגיוס, ושל כבוד לפסיקות בג"ץ... צריך תיקון, אבל לא בעת הזו - החל ב־8 באוקטובר, ועם מה שקורה עם ראש הממשלה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הציעה לקואליציה "למצוא אובססיה חדשה", כלשונה, במקום היועצת המשפטית: "בריאות הנפש, קיצור זמני המשפטים, רפורמות במשפט הפלילי" והאשימה את יו"ר הוועדה כי הוא מתייחס לוועדה "כוועדת ערר על מה שקורה בחקירות מתנהלות, בנאומים חורצי גורלות".

עמיתה לסיעה ח"כ יואב סגלוביץ' אמר כי "ועדת החוקה בשלוש השנים האחרונות הפכה למקום בזוי שאני בא אליו בלית ברירה", וטען כי מספר כותבי חוות הדעת שמעדיפים לשלוח מסמך במקום להופיע ממחיש את תחושת "הביזוי והגועל נפש".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הלכה צעד נוסף, וציינה כי "ההתנהלות המאפיוזית של הממשלה, העומד בראשה והמפלגה אליה הוא משתייך, היא חלק מהטלת האימה על כל הדרג המקצועי ושומרי הסף". היא טענה כי ראש הממשלה נמצא ב"ניגוד עניינים מלא" וכי "המכתב ששלח לביטול משפטו" מהווה מעין מסר של "או שתמשיכו לקרוע את המדינה או שיתבטל המשפט". לזימי שאלה את רוטמן: "מהו ה'ברקס' שבעיניך יהיה לגיטימי שיועמ"שית תציב לממשלה? אתם לא מעוניינים בשומרי סף אלא באנשים שיגידו כן לשלטון".

עמיתה לסיעה ח"כ גלעד קריב חיבר בין פיצול התפקיד לבין סוגיית החנינה האפשרית לראש הממשלה: "ברגע שראש הממשלה יקבל חנינה, יגידו שאין מניעה להדחת היועמ"שית" וטען כי "החנינה לראש הממשלה היא לא המניעה למהפכה המשטרית - היא מאיץ החלקיקים" שמאפשר לטעון בשנת בחירות "שאין שום מניעה מלקדם הכל, לרוץ ולחרב". לדבריו, המהלך המוצע הוא "פירוק מוסד היועמ"ש לא רק לממשלה אלא בכל המוסדות" ויחזיר את המדינה לנוסח "חוק היועמ"שים שהיה לאבן הראשה של המהפכה המשטרית".

קואליציה: "אנחנו שומרי הסף", "לחזק את שלטון החוק" מן העבר השני, ח"כים בקואליציה טענו כי דווקא ההצעה לפיצול מחזקת את שלטון החוק. ח"כ אליהו רביבו (ליכוד), מיוזמי החוק, אמר כי "חברי האופוזיציה שמנסים להגן על בעלי תפקידים - עושים ההפך", והציג את רוח ההצעה: "אחת הסיבות להצעת החוק היא לחזק ולפצל את הפרדת הרשויות, ולחזק את שלטון החוק".

ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) תקפה חזיתית את מוסד היועצת: "לא צריך את מוסד היועמ"שית, שלא מכירה את הדין הפלילי", והאשימה את היועצת ושומרי הסף המשפטיים בכך שהם פעלו "לפגיעה אנושה בלוחמינו" באמצעות שימוש במח"ש כ"פרוקסי". לדבריה, "התביעה הפלילית צריכה להיות בידו של פרקליט המדינה. אנחנו שומרי הסף ולא הייעוץ המשפטי, 'הגולם עלה על יוצרו'". הדיונים בהצעות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יימשכו, כאשר הפער בין תומכי הפיצול - הרואים בו תיקון חיוני למבנה המשטרי - לבין מתנגדיו - הרואים בו צעד שיפרק את מערכת אכיפת החוק ויהפוך את הממשלה ל"מעל החוק" - נותר עמוק ומובהק.