גרבי חג המולד עשויים לכלול השנה יותר הפתעות מכרגיל. יצרני צעצועים בסין הכריזו שזוהי שנת הבינה המלאכותית, ומייצרים רובוטים ובובות היכולים ללמד, לשחק ולספר. ילדים אחרים נחשפים לסרטונים ומשחקים תוצרת AI. בבית הספר הם לומדים מתוצרים של ChatGPT וחלקם אפילו שומעים צ'אטים-מורים.
ה-AI מבטיח לכל ילד את התנאים שהיו בעבר נחלתם של עשירים בלבד, עם הוראה מותאמת, משחקים המתאימים ליכולותיהם וסיפורים שהם גיבוריהם. הם יוכלו לגדול כמו מלכים. אבל יש גם מלכודות, מזהיר אקונומיסט. כפי שמלכים מגלים לעיתים קרובות, המחיר עלול להיות בדידות. וכפי שנתיניהם מגלים, התוצאה עלולה להיות מבוגרים שאינם מוכנים לחיים האמיתיים.
לרובוטים יש יתרונות. הם יכולים לעודד את הלימודים, במיוחד במקצועות בהם חסרים מורים וחומרי לימוד. ניסויים ראשוניים מצביעים על הצלחות בהוראת קריאה וכתיבה ובאוריינות. החלום הוא, שעם מורי AI ניתן יהיה להציל את הילדים מכיתות של בינוניות, בהן המבריקים משתעממים והאחרים הולכים לאיבוד. הטכנולוגיה גם יוצרת צורות חדשות של כיף, משחקי על בסיס AI יכולים להציג שאלות בכל נושא וסרטונים מאפשרים לילדים לפגוש את גיבוריהם (ולירות בהם).
לצד זאת, הסיכונים מוכרים היטב. מורים רובוטים עלולים לתת תשובות שגויות. צעצועים עלולים לרדת מהפסים; לאחרונה התגלה דובון שדיבר על מין. ילדים עלולים להשתמש ב-AI כדי לרמות בשיעורי בית ולהטריד זה את זה. צ'אטים יכולים לעודד אותם לפגוע בעצמם.
חברות הטכנולוגיה טוענות שמדובר בחבלי לידה שיתוקנו. אבל הפגיעות הקשות ביותר עלולות להיגרם כאשר ה-AI מתנהג כמצופה. הטכנולוגיה לומדת במהירות מה אדוניה רוצים ומציגה יותר מזה, וה-AI עלול להכניס את הילדים לכלוב בגיל צעיר: רק כדורגל, רק מאכלים מסוימים.
יחסים חד-צדדיים עם צ'אטים מציבים סיכון דומה: הם לעולם אינם מותחים ביקורת, לעולם אינם מפגינים רגשות וזוהי הכנה גרועה למפגש עם בני אדם. הילדים לא יהיו רגילים לשמוע מענה, לא יידעו להתפשר ולא יבינו את הוויתורים ההדדיים הנחוצים במערכות יחסים. במקביל, שיעורי הילודה יורדים ופחות ילדים גדלים לצד אחים. יותר צעירים מחליטים שיחסי ארוכי טווח אינם שווים את הטורח. עבודה מרחוק מונעת יצירת קשרים בין-אישיים.
לא לתת יד חופשית כמו לרשתות החברתיות
כמה צעדי-נגד בסיסיים נחוצים בדחיפות, טוען אקונומיסט. הורים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם חושפים את ילדיהם לעולם ה-AI. יש להטיל מגבלות גיל על צ'אטבוטים ולאכוף אותן בקפידה, ולא להעניק לחברות ה-AI את היד החופשית שניתנה לרשתות החברתיות. המורים צריכים להטיל יותר משימות לביצוע בכיתה, כדי לוודא שהתלמידים מבצעים אותן בעצמם.
האתגר בטווח הארוך יותר הוא לחשוב לעומק כדי לשמר את החִבְרוּת שה-AI עלול לגזול מחיי הילדים. בתי הספר הם המקום הטוב ביותר לעשות זאת, ועליהם גם ללמד את מה שהרובוטים אינם מסוגלים: להתווכח, לא להסכים ולהסתדר עם מי שאינם אוהדים אוטומטים כמו צ'אטבוט. עליהם גם להדגיש את מעמדם כמרכזים לגילויים: לפגוש אנשים ורעיונות שאינם מצויים ב-AI.
ל-AI יש פוטנציאל עצום לשפר את החינוך ולהעשיר את הפנאי. ייתכן שיום אחד יאפשר לכל ילד לחיות כמו בן מלוכה. אבל בעלי היתרון האמיתי יהיו אלה שהוריהם ומוריהם יידעו גם מתי לכבות אותו.