שופט בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, הנשיא יצחק עמית, דחה את בקשת רשות הערעור בתיק רע"א 35454-10-25 שהגישו שלושה מבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ת"א 50068-05-21 מיום (17.9.25), שבמסגרתה נקבעו מועדי הגשת סיכומים בהליך רשלנות רפואית. המבקשים הגישו תביעה נגד מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית בטענה לרשלנות רפואית בגין אי-אבחון מום לבבי לפני הלידה של המבקש 1 והימנעות מבדיקות משלימות לאחר הלידה. לטענתם, מחדלים אלה גרמו למבקש 1 נזקים קרדיולוגיים ונירולוגיים חמורים - העולים כדי 100% נכות תפקודית. בבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את בקשתם לצירוף ראיה - טופס בדיקת יילוד ממוסד רפואי אחר - וכן כאשר לא אפשר להם להגיש חוות דעת משלימה בעקבות תיקון טעויות בחוות דעת מומחה מטעם המשיבה 2 במהלך חקירתו. עוד נטען כי היה על בית המשפט למנות מומחה מטעמו מכוח תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי - בשל המחלוקת המהותית בין מומחי הצדדים. הנשיא עמית קבע כי הבקשה אינה עומדת בדרישות התקנות - מאחר שלא צורפו כל ההחלטות שעליהן מלינים המבקשים. בהחלטתו ציין כי דחיית בקשה לצירוף ראיה בשלב מתקדם של ההליך נתונה לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית - וכי ערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים שבהם ההחלטה בלתי סבירה או גורמת לעיוות דין - מה שלא מתקיים במקרה זה. עוד נקבע כי תיקון חוות דעת המומחה היה בגדר טעות סופר שאינה מצדיקה שינוי סדרי הדין - וכי גם סוגיית מינוי מומחה מטעם בית המשפט נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית - אשר רשאית למנות מומחה בכל עת אם תמצא בכך צורך. הבקשה נדחתה - וכך גם הבקשה לעיכוב הליכים. ההחלטה ניתנה ביום 04.12.25