ועדת הכספים דנה השבוע בהסדרת עבודתם של גמ"חים פיננסיים וגילתה תמונת מצב חריגה: חמש שנים אחרי שהכנסת אישרה את החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, יותר מ־170 מוסדות גמילות חסדים ממתינים לרישיון מרשות שוק ההון - ורובם אינם יכולים להתנהל באופן תקין מול הבנקים. הדיון התקיים במסגרת מעקב אחר יישום החוק שנכנס לתוקף ב־2022, המחייב כל גמ"ח פיננסי לפעול ברישיון רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. למרות זאת, בוועדה נמסר כי מתוך כמאה ושבעים בקשות, רק כעשרים גופים מוגדרים כיום "במצב בשלות גבוה" לקבלת רישיון, ואף לא רישיון אחד - זמני או קבוע - הונפק בפועל. החוק עבר - הרישיונות תקועים חברי הכנסת תקפו בחריפות את רשות שוק ההון על כך שהותירה את הגמ"חים בתוך ואקום אסדרתי: מצד אחד החוק מחייב רישיון, מצד אחר אין רישיונות, והגמ"חים מתקשים לפתוח חשבונות בנק ולנהל פעילות כספית סדורה. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הזכיר כי "מאז אושר החוק שמסדיר את הפיקוח על מוסדות הגמ"חים עברו חמש שנים ובמשך כל התקופה, לכל גמ"ח יש הסדרה בחוק אבל שוק ההון לא נתן לאף אחד מהם רישיון, לא זמני ולא קבוע". בדיון עלה כי מצב הביניים פוגע בעיקר בגמ"חים חדשים - מוסדות קטנים שמנסים להיכנס לפעילות מסודרת, אך נתקלים בבנקים שמסרבים לנהל עבורם חשבונות ללא רישיון רשות שוק ההון. מנגד, הגמ"חים הוותיקים והגדולים ממשיכים לפעול, לעתים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, בלי פיקוח מלא ובלי מסגרת רישוי סופית. רשות שוק ההון: בלי צו איסור הלבנת הון - אין רישיון סגן מנהל רשות שוק ההון, אלי טובול, הסביר כי מבחינת הרשות תנאי יסוד לרישוי הגמ"חים הוא השלמת צו איסור הלבנת הון ייעודי לגופים הללו. "מרגע שצו איסור הלבנת הון יאושר יש מסגרת מאושרת שאליה ניתן להיערך ולבחון רישיונות ביחס אליה ולתת רישיונות למי שמתאים - וזה יקרה תוך שבועות ולא בתוך שנתיים", אמר טובול. לדבריו, גופים שפעלו עוד לפני כניסת החוק לתוקף והגישו בקשה לרישיון מחזיקים כיום באישור על עצם הגשת הבקשה ויכולים להמשיך לפעול, בעוד גופים חדשים נמצאים בחוסר ודאות מלא. טובול דחה את דרישת חברי הכנסת להנפיק רישיונות זמניים לגמ"חים שהשלימו את הדרישות הקיימות כבר עכשיו, גם לפני השלמת הצו: "אין דבר כזה רישיון זמני", הבהיר בתגובה ללחץ של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ גפני לאפשר רישוי גם בשנים הקרובות עד לכניסת הצו לתוקף. הגמ"חים: הכדור בידיים של רשות שוק ההון יהודה אנגלנדר, נציג איגוד הגמ"חים, הציג תמונה שונה והדגיש כי האחריות למצב מוטלת דווקא על הרשות. "הוגשו יותר מ־170 בקשות של גמ"חים לקבלת רישיון", אמר. "אותם 150 גמ"חים שלא מוגדרים בשלים, הכדור לא אצלם. אנחנו קידמנו ודחפנו הכול. הכדור נמצא ברשות שוק ההון". בישיבה נשמעה ביקורת על כך שלא נקבעו לוחות זמנים מחייבים לטיפול בבקשות, וכי חלק מן הגמ"חים פועלים כבר שנים באי־ודאות, בלי לדעת האם יוכלו להמשיך במתכונת דומה לזו הקיימת וכיצד עליהם להתאים את מבנה הניהול, הבקרה והדיווח לדרישות הרשות. רוטמן: "הרשות ישנה על האף" - ליברמן מזהיר מהלבנת הון ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בחר במילים חריפות במיוחד כדי לתאר את התנהלות המדינה. לדבריו, ברשות שוק ההון "אומרים שכל זמן שלא יהיה צו איסור הלבנת הון - הם לא ייתנו רישיונות", אף שהוא עצמו קידם לדבריו את הצו בקצב מהיר בוועדת החוקה. רוטמן התריע כי גם לאחר אישור הצו נקבע שכניסתו לתוקף תימשך כשנתיים, ובינתיים "הגמ"חים הגדולים יכולים להמשיך לפעול היום ואין עליהם פיקוח כלל. לעומת זאת, לגמ"ח חדש שמתחיל רק עם כמה מאות שקלים, פתאום סוגרים חשבון בנק ולא יוכל להתנהל עד לקבלת רישיון משוק ההון". הוא סיכם בתקיפה: "זה הזוי. לא ייתכן שכך מתנהלת רשות שלטונית". ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), שכיהן בעבר כשר האוצר, הזכיר את הזווית הבין־לאומית ואת הסיכון שמדינת ישראל תיתפס כמדינה שאינה מפקחת כראוי על גופים פיננסיים. לדבריו, גמ"ח פיננסי שמגלגל מעל מיליארד שקלים בשנה חייב להיות בפיקוח הדוק כמו בנק לכל דבר. הוא הזכיר את הגוף הבין־לאומי המוביל במאבק בהלבנת הון והזהיר שאם ישראל תיכנס לרשימת המדינות החשודות בהלבנת הון, היא עלולה להינתק ממערכות סליקה בין־לאומיות ולקלוט פחות השקעות זרות. "ההון השחור של הגמ"חים כבר הטריד אותם מאוד וקיבלנו על זה הערות", אמר. דרישת הוועדה: רשימת גופים ולוחות זמנים יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, ניסה לסמן נתיב מעשי קדימה. הוא דרש מרשות שוק ההון להעביר לוועדה בתוך שבועיים רשימה מסודרת של כלל הארגונים שנמצאים בתהליך בקשת רישיון, כולל מצב הטיפול בכל אחד מהם. בנוסף ביקש כי לאחר השלמת הליך הצו לאיסור הלבנת הון, תעדכן הרשות את הוועדה אחת לשלושה חודשים בדבר ההתקדמות בהנפקת רישיונות לגמ"חים הפיננסיים. כך מצאה עצמה ועדת הכספים מול שתי מערכות לחצים סותרות: מצד אחד דרישה פוליטית וציבורית להסדיר במהירות את הגמ"חים הפועלים בקהילה החרדית והמסורתית; מצד אחר אזהרות מקצועיות ומשפטיות מפני מתן רישיון לגופים המנהלים כספי ציבור בלי מסגרת מלאה של איסור הלבנת הון. עד שהמחלוקת תיפתר בצו וביישומו, הגמ"חים החדשים ימשיכו לשלם את המחיר המיידי - וחוסר הוודאות סביב עתידם רק גדל.