נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר כי מוסקבה מוכנה להבטיח "משלוחים בלתי מופרעים" של דלק להודו - למרות הלחץ הגובר מצד ארצות הברית להפסיק את רכישות הנפט הרוסי. פוטין - שדיבר לצד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בניו דלהי - תהה מדוע הודו צריכה להיענש על רכישת נפט, כאשר ארצות הברית עצמה ממשיכה לרכוש דלק גרעיני ממוסקבה. הביקור של פוטין בהודו - שהחל ביום חמישי - הסתיים ביום שישי - בשעה שוושינגטון מנהלת סדרת שיחות עם רוסיה ואוקראינה בניסיון לגבש הסכם שלום שיביא לסיום הלחימה. ביום חמישי אמר פוטין בראיון ל־India Today כי רוסיה פועלת למציאת "פתרון בדרכי שלום" לסיום המלחמה - והזהיר שאוקראינה חייבת לסגת מדונבאס או שרוסיה תשתלט עליו. "או שנשחרר את השטחים בכוח, או שכוחות אוקראינה יעזבו את השטחים", אמר. מודי חזר על עמדת הודו כי היא אינה ניטרלית במלחמה באוקראינה ועומדת "בצד השלום" - תוך שהוא מברך על מאמצים למציאת פתרון "יציב" לסיום הלחימה. הוא הדגיש כי הגדלת "הקישוריות" בין רוסיה להודו היא "עדיפות מרכזית" עבור הודו. בחודשים האחרונים הידרדרו היחסים בין הודו לארה"ב לשפל חסר תקדים - לאחר שהמדינות לא הצליחו לפתור את המשבר סביב המכסים. טראמפ הטיל תחילה מכס של 25% על מוצרים הודיים - ובהמשך הוסיף עוד 25% כעונש על רכישת הנפט הרוסי - מהלך שהממשלה ההודית כינתה "בלתי הוגן, בלתי מוצדק ובלתי סביר". בראיון ל־India Today התייחס פוטין למכסים האמריקניים על הודו בשל רכישת הנפט הרוסי - ואמר כי להודו צריכות להיות אותן הזכויות כמו לארה"ב: "ארצות הברית עצמה עדיין קונה מאיתנו דלק גרעיני לתחנות הכוח שלה. אם לארה"ב יש זכות לקנות את הדלק שלנו, למה שללהודו לא תהיה אותה הזכות?", תהה. רוסיה נותרה הספקית הגדולה ביותר של דלק גרעיני לארה"ב בשנה שעברה - לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקני שצוטטו ב־Bloomberg בספטמבר. איסור על יבוא אורניום מועשר מרוסיה נחקק במאי. במסגרת התדרוך ביום שישי החליפו שני המנהיגים מזכרי הבנות בתחומי סחר וחקלאות. מודי הכריז על שתי תוכניות ויזה חדשות ל־30 יום עבור תיירים רוסים - וציין כי נפתחו שני קונסוליות הודיות חדשות ברוסיה. בנוסף, הודיע כי ערוץ הטלוויזיה Russia Today יושק בהודו. לא נחתמו עסקות ביטחוניות גדולות - אך השניים ציינו כי נחתמו הסכמים בתחום בניית אוניות, השקעות באנרגיה גרעינית אזרחית ומינרלים קריטיים. הודו ורוסיה גם הסכימו על תוכנית כלכלית עד 2030 - הכוללת תעסוקה, ספנות ותעשיית הבריאות. פוטין הביע ביטחון ביכולת להגדיל את היקף הסחר הדו־צדדי מ־60 מיליארד דולר ל־100 מיליארד דולר בשנים הקרובות. מודי אמר כי "ביטחון אנרגטי הוא עמוד תווך חזק וחשוב בשותפות הודו־רוסיה" - אך לא התייחס במפורש לנפט. הודו - הצרכנית השלישית בגודלה בעולם של נפט גולמי - ממשיכה לרכוש כמויות גדולות מרוסיה מאז הפלישה המלאה לאוקראינה ב־2022 - אף שחלק מהחברות ההודיות כבר החלו לצמצם את היבוא כדי לעמוד בסנקציות האמריקניות. פוטין גם התייחס ל"פרויקט הדגל" - בניית תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר בהודו - שלדבריו מוסקבה תסייע בהקמתה. בהצהרה משותפת לאחר הפגישה ציינו המנהיגים כי השותפות בין המדינות "מכוונת מחדש למחקר ופיתוח משותף, וכן לייצור פלטפורמות ביטחוניות מתקדמות". פוטין הוסיף כי הוא ומודי משתפים פעולה במדיניות חוץ - כאשר קואליציית מדינות בריקס מקדמת עולם "צודק יותר" ו"רב־קוטבי". בריקס היא ברית לא־רשמית של מדינות מתפתחות גדולות - בהן הודו, רוסיה, סין, ברזיל ודרום אפריקה - שהוקמה ב־2006 במטרה לאתגר את הכוח הפוליטי והכלכלי של צפון אמריקה ומערב אירופה.