בדיון מעקב שקיימה השבוע בכנסת הוועדה לביטחון לאומי, הציגה משטרת ישראל תמונת מצב מורכבת:
בלימה בגידול הפשיעה החמורה - אך עדיין ללא ירידה ממשית. יו"ר הוועדה, ח"כ
צביקה פוגל, קרא לחניכי פיקוד ומטה של המשטרה להגביר יוזמות בשטח עד להשלמת תיקוני החקיקה והקצאת האמצעים.
הבלימה מורגשת - אך הירידה עדיין רחוקה
סנ"צ מאיה גולדשלג, ראש מדור מחקר בחטיבת המודיעין, אמרה כי ניכרת עלייה בסיכולי אירועים פליליים וברמת החיכוך עם עבריינים מוכרים. לדבריה, עיקר המאמצים מתמקדים בהברחות נשק, בפעילות ארגוני פשיעה ובחיבור בין פשיעה לפח"ע.
לשאלת יו"ר הוועדה האם ארגוני הפשיעה מרגישים נרדפים, השיבה: "אנו עדיין לא חווים ירידה אבל כן בלימה". היא הדגישה כי המשטרה לבדה אינה יכולה להתמודד עם היקף ההברחות: "ההברחות אינן רק אמל"ח. המדינה חייבת להגן על הגבולות שלה".
זינוק חד בכתבי האישום על סחיטה
מנתוני המשטרה והפרקליטות עולה כי בשנת 2025 נפתחו 1974 תיקים בסל עבירות הסחיטה והוגשו 513 כתבי אישום - לעומת 328 בלבד בשנת 2024. גם בעבירות דמי החסות נרשמה עלייה: השנה הוגשו 15 כתבי אישום לעומת שניים בלבד אשתקד.
רפ"ק מורן בייביץ, חטיבת החקירות, ציינה כי סף הראיות בכתבי אישום גבוה במיוחד: הכלים הטכנולוגיים בהחלט היו תורמים משמעותית. לדבריה, עצם העלייה בפתיחת תיקים משקפת שינוי גישה חיובי בשטח.
עבירות נשק ורצח: מספר התיקים יציב - אך ההרשעות גבוהות
עורכת הדין אושרה פטל רוזנברג מפרקליטות המדינה הציגה נתונים שלפיהם הוגשו השנה 633 כתבי אישום בעבירות נשק, בהשוואה ל־667 בשנה שעברה. בתחום עבירות הרצח הוגשו 81 כתבי אישום - ירידה לעומת 90 בשנת 2024.
עם זאת, בבתי המשפט ניכרת היענות גבוהה למאבק בעבירות נשק, ובשנתיים האחרונות הורשעו 1900 נאשמים בעבירות נשק ו־217 בתיקי רצח.
צווארי בקבוק משפטיים והצורך בהסדרה רחבה
עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים פירטה את הצעדים המקדמים: הצעת חוק להסדרת תיקי נשק - לרבות הגדרות, אחזקת תחמושת, החמרת הענישה בגין הברחת נשק והסרת חסמים בתהליכי חקירה ותביעה.
בנושא הברחות הגדר הוצגו תיקונים מוצעים בחוק עבירות ביטחון, בפקודת המכס ועבירה חדשה של איסור החזקת רחפן סמוך לגבולות.
בדיון עלתה גם דרישה לתיקון שיונהג מודל של הרשעה קונסטרוקטיבית בעבירות נשק, בדומה למודל משפטי בעבירות סמים.
משוואת הזכויות משתנה - והמשטרה מתקשה להרתיע
נצ"מ גלעד בהט, הייעוץ המשפטי במשטרה, תיאר תהליך רב־שנים שבו חל שינוי עמוק בין זכויות הנאשם לבין זכויות הקורבן: היום למשטרה פחות הרתעה ופחות סמכויות.
לדבריו, יש להעניק למשטרה סמכויות חוקיות וראייתיות נוספות, כלים טכנולוגיים ותיאום הדוק בין כלל משרדי הממשלה. הוא סיכם בשלושה גורמי כשל: הזמן - עד שנחקק חוק הוא כבר לא רלוונטי; התגייסות כלל הרשויות - המשטרה אינה יכולה לעמוד לבד; ואומץ - הציבור וצמרת האכיפה צריכים לא לחשוש מסיכונים.
המאבק הכלכלי: דמי חסות, מכרזים וחשבוניות פיקטיביות
עו"ד נועה ברח"ד מהמטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית הציגה צעדים משלימים: תיקון חוק עסקות ציבוריות, טיפול במכרזים, ועדה לפסילת שירותי שמירה ודמי חסות (פרוטקשן), מבצעי אכיפה כלכלית ויישום מערכת חשבוניות ישראל למאבק בחשבוניות פיקטיביות.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, פנה לחניכי פיקוד ומטה ואמר כי ארגוני הפשיעה מנסים לייאש את השוטרים: ארגוני הפשיעה רוצים שתהיו מתוסכלים. אבל אין זמן וצריך להביא הישגים. לדבריו, אף השב"כ נרתם למאבק, אך עד שיושלמו האמצעים והחקיקה - על השוטרים להיות יוזמים ולהעלות את רמת החיכוך עד שהעבריינים יעשו טעות.