ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה (7.12.25) לדון בהצעת חוק שירות ביטחון, והפעם העבירה את מרכז הכובד מהחזון התעסוקתי של שילוב חרדים בשוק העבודה אל צורכי כוח האדם המיידיים של צה"ל. המהלך כולל מחיקה של "התכלית התעסוקתית" מן החוק, ובצידה מחיקת מנגנון "הכשרה תעסוקתית מיועדת" - מה שעורר ביקורת חריפה מצד איגוד ישיבות ההסדר החרדיות. בסקירה שהציג הייעוץ המשפטי לוועדה הזכירו היועצים כי בנוסח שנדון בדיון הקודם נקבע סעיף מטרה רחב, שכלל שלוש תכליות, ואחת מהן הייתה קידום השתלבות בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה. לשם מימוש תכלית זו הורחבה בעבר הגדרת "הכשרה תעסוקתית מיועדת" מעבר למה שנקבע בפרק ג'1 שבוטל בטיוטת החוק הקודמת. בפועל, אותה הכשרה כללה השלמת 12 שנות לימוד, תעודת בגרות, מכינות אקדמיות ולימודים לתעודות מקצוע ותארים בתחומים שהוגדרו כמקצועות במחסור, תוך אפשרות להפחית שעות לימוד בישיבה לטובת לימודים אלה. עתה, בטיוטת הנוסח החדשה שהונחה על שולחן הוועדה, הוצע שלא לכלול עוד בסעיף המטרה את קידום השתלבות החרדים בשוק העבודה, ובהתאם למחוק גם את המנגנון שמאפשר "הכשרה תעסוקתית מיועדת". לפי דברי נציגי צה"ל בוועדה, השינוי נובע מהרצון להתאים את החוק "לעת הנוכחית ולאתגרים הביטחוניים" - ובעיקר למחסור בכוח אדם בצה"ל לאחר אירועי 7 באוקטובר - ולא לעסוק בשלב זה ביעדים האזרחיים של שילוב בתעסוקה. במילים אחרות, המחוקק מוזז כעת לכיוון חוק גיוס נטו: הצבת הצורך הביטחוני בראש, והסטת שאלת הכשרת החרדים למקצוע אזרחי למסלולים שמחוץ לחוק שירות ביטחון. ישיבות ההסדר החרדיות: "מפעל הגיוס המשמעותי ביותר - המחוקק מתעלם" ברקע השינוי הזה פנו נציגי איגוד ישיבות ההסדר החרדיות ליו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, במכתב חריף. "אנו פונים אליך בתחושת כאב ותסכול עמוק", כתבו, "נוכח העובדה המקוממת כי חרף פניותינו, הישירות והמנומקות, ועדת החוץ והביטחון נמנעת מלהכליל בחוק הגיוס פרק מסודר ומלא העוסק בישיבות ההסדר החרדיות". לדבריהם, "מדובר בתקלה שאינה רק מנהלית, אלא ערכית ומקצועית, הפוגעת באופן ישיר בעתידו של מפעל הגיוס החרדי המשמעותי ביותר שקם במדינת ישראל בעשור האחרון". האיגוד מזכיר כי בחוק עצמו "קיימים שני פרקים מלאים המעניקים הכרה מסודרת לישיבות ההסדר הציוניות והישיבות הגבוהות", בעוד ישיבות ההסדר החרדיות אינן מוזכרות כלל - מצב שלטענתם מהווה "פגיעה קשה בערך השוויון ואפליה ברורה לרעת החרדים המשרתים בצה"ל". הם אף מזהירים מפני השלכות מעשיות מאוד: "אי הכללת ישיבות ההסדר החרדיות בחוק, משמעה עצירת תנופה לאומית קריטית, חיסול מיידי של 14 הישיבות, ושליחת מסר של זלזול למאות החיילים החרדים שכבר משרתים בגאווה תחת ישיבות ההסדר החרדיות". במסמכים שהונחו בפני הוועדה מדגיש האיגוד כי מדובר בכאלף תלמידים במסלולים שונים - קרביים, טכנולוגיים וביטחוניים - הנמצאים בתפוסה מלאה ובפוטנציאל הכפלה ושילוש בתוך שנים ספורות אם יזכו להכרה ולתקצוב. "מודל שכבר עובד": עדות מן השטח הרב כרמי גרוס, ראש ישיבת הסדר חרדית, ניסה בדיון להזכיר לחברי הוועדה כי מאחורי הוויכוח הנורמטיבי יש מודל שמתקיים בפועל. "כבר המון זמן שדנים בעניין גיוס חרדים אבל יש משהו שכן עובד היום וזה ישיבות ההסדר החרדיות", אמר, "אנחנו כן מצאנו את הדרך המוצלחת להביא תלמידים חרדים, שגם ילמדו בישיבה, גם ירכשו מקצוע וגם וישרתו בצה"ל שירות משמעותי". גרוס הפנה לחברי הוועדה קריאה פשוטה: לפני שממציאים מסלול חדש - כדאי להסתכל על מה שכבר עובד. "לפני שאתם הולכים לעשות משהו אחר שאולי יעבוד ואולי לא, תזכרו שיש משהו שכן עובד וגם מכפיל את עצמו כמעט כל שנה", הדגיש, "זה מודל ראוי לחיקוי וצריך להסדיר את זה בתוך החוק".