אירופה המצויה בין ארה"ב לרוסיה ניצבת בפני האירוע הענק השני של השנים האחרונות, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. כעת מדובר בנטישת המחויבות האמריקנית לביטחון היבשת, מצטט ניו-יורק טיימס פקידים באירופה. לדבריהם,
דונלד טראמפ אינו רוצה שלום באוקראינה אלא חידוש הידידות עם רוסיה, בעוד זו מנסה לפגוע בנאט"ו ובאיחוד האירופי.
מילות הגנאי בהן משתמש טראמפ כלפי מנהיגי היבשת תפסו השבוע את תשומת הלב, אך הן רק חלק מהבעיה שבפניהם. עליהם להתמודד גם עם לחצים תקציביים, דעת קהל שלילית והימין הקיצוני – במקביל לשמירת בטחונן של ארצותיהם והסיוע לקייב.
עתידה של אוקראינה נמצא בלב הוויכוח. טראמפ לוחץ להסדר שיהיה בעיקרו על-פי דרישותיה של רוסיה, בעוד האירופים רואים את אוקראינה כחיונית לבטחונם שלהם ומעודדים אותה להילחם כדי לקבל תנאים טובים יותר. נכון לעכשיו, לשמחתם,
ולדימיר פוטין ממשיך להתנגד לתוכניתו של טראמפ. בהתחשב בסיכונים, אירופה צריכה לעשות הרבה כדי להיחשב לצד אמין. כפי שאומר פקיד מודאג, כיף לכעוס אבל זו אינה מדיניות.
מפקדי נאט"ו סבורים ש-2029 היא המועד המאוחר ביותר לפתח הרתעה אמינה מול רוסיה, אך חוששים שמוסקבה תבחן עוד לפני כן את אחדותה של הברית. לכן, מנהיגי אירופה צריכים למצוא במהירות את הכסף כדי לתמוך באוקראינה ובמקביל לחזק את הגנת ארצותיהם ולהחליף טכנולוגיות צבאיות אמריקניות חיוניות – וכל זאת כאשר התקציבים מהודקים והחובות גבוהים.
עליהם גם לעשות יותר מול הימין הקיצוני הפופוליסטי, שממשל טראמפ הכריז במפורש – במסמך האסטרטגיה הלאומית החדש – שיתמוך בו. המסמך מאשים את ממשלות אירופה בפגיעה בדמוקרטיה, ומלמד שבכוונת הממשל לפעול עם ידידיו – החל ב-Reform UK הבריטית, דרך המצעד הלאומי בצרפת וכלה באלטרנטיבה לגרמניה.