הפדרל ריזרב האמריקני הוריד (10.12.25) את הריבית ברבע נקודת אחוז, והעמיד את הטווח המנחה על 3.5%-3.75%. ההחלטה לוותה במסר תקיף שלפיו אין התחייבות להפחתות נוספות בזמן הקרוב - ולכן כונתה בשווקים "קיצוץ נצי". הביטוי מתאר מצב שבו הבנק מפחית ריבית אך מדגיש שהוא אינו מתרכך במדיניותו. למרות הזהירות במסרי הבנק, נייג'ל גרין, מנכ"ל דה־וור, טוען שהפחתת הריבית הנוכחית היא רק שלב במעבר איטי למדיניות מקלה יותר. לדבריו, 2026 תכלול שתי הפחתות ריבית נוספות לפחות. הוא מסביר שהפד "מאזן בין החשש מהאטה לבין הרצון לשמור על אמינות במאבק באינפלציה". תמונת שוק העבודה שוק העבודה בארה"ב מפגין בתקופה האחרונה סימני התקררות: מספר המשרות החדשות קטן, שיעור ההחלפה בין עובדים יורד, וחברות מכל הענפים מאותתות על האטה בהתרחבותן. גם אם הנתונים הכותרתיים עדיין יציבים יחסית, הגורמים המקצועיים מסכימים כי התהליכים המקדימים להיחלשות הרחבה כבר החלו. גרין מדגיש שמגמות אלו נבנות מתחת לפני השטח לפני שהן פרצות לראש הכותרות. לטענתו, אם הפד ימתין עד שהחולשה תהיה ברורה לכולם, המחיר הכלכלי שנגרם עלול להיות גבוה. "ריבית גבוהה מדי לאורך זמן", הוא מזהיר, "עלולה להכביד על עסקים ולהאיץ את ההאטה". אינפלציה של מכסים - ולא של ביקוש מכסי היבוא שהטיל הנשיא דונלד טראמפ בשנה האחרונה המשיכו להעלות מחירים במוצרים מיובאים. מכסים הם למעשה תשלום חובה בכניסה למדינה, שנגבה מהיבואנים ומגולגל לצרכן. הם אינם תוצאה של ביקוש עודף ולכן ריבית גבוהה אינה יכולה "לבטל" אותם. במצב כזה, העלאת ריבית אומנם מאותתת על משמעת כלכלית, אך אינה פותרת את מקור האינפלציה. גרין טוען כי המשך מדיניות מרסנת מדי דווקא יכביד על הפעילות הכלכלית במקום לעזור. לכן, להערכתו, כשהאינפלציה תתייצב ולא תאיץ - הפד ייאלץ לבצע עוד שני קיצוצי ריבית. החלפת יו"ר הפד החלטת הריבית האחרונה מתקבלת חודשים אחדים לפני ההודעה הצפויה על יו"ר חדש לבנק המרכזי. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי 2026, והנשיא טראמפ הבהיר כי יכריז על מחליף בתחילת השנה. בשוקי ההון מעריכים כי מעבר כזה ייעשה בצורה הדרגתית, ללא זיגזוג חד במדיניות. גרין מוסיף שהיסטורית, הנהגות חדשות נוטות לאמץ את מדיניות קודמן בתחילת הקדנציה. לכן, סביר יותר לראות "רצף מתון" של הפחתות ולא עצירה מלאה שתיאלץ את היו"ר הבא לבצע שינוי חד בתחילת כהונתו. מה זה אומר למשק הישראלי בעוד הריבית בארה"ב היא החלטה של בנק זר, השפעתה ישירה גם כאן: שער הדולר, מחירי הסחורות והכיוון של הבנקים המרכזיים בעולם - כולל בישראל - רגישים מאוד להחלטות הפד. "קיצוץ נצי" מאותת שהבנק האמריקני משנה כיוון בזהירות, אך עדיין רחוק ממסלול הקלות אגרסיבי. אם תחזית דה־וור תתממש ושתי הורדות נוספות יגיעו ב־2026, תיתכן השפעה על תנאי המימון במשק, על שוק המשכנתאות ועל תמחור הסיכון בשווקים הפיננסיים. עבור היצואנים, ריבית נמוכה בארה"ב עשויה לסייע להיחלשות מסוימת של הדולר - אך ההשפעה תלויה גם במצב הכלכלי העולמי.