בית הדין הארצי לעבודה פועל מהיום (11.12.25) בחוסר של למעלה מ-20% ממספר השופטים, עם שבעה בלבד מתוך תשעה תקנים - וכאשר שניים מהם מאוישים במינויים זמנים שיפקעו בעוד ארבעה חודשים. זאת, לאחר פרישתה של השופטת לאה גליקסמן ובשל הימנעותו המתמשכת של שר המשפטים, יריב לוין, מכינוס הוועדה לבחירת שופטים. בחודש מארס השנה פרשה ורדה וירט-ליבנה מתפקיד נשיאת בית הדין הארצי לאחר כהונה בת שבע שנים. מאז משמש השופט אילן איטח כממלא-מקום הנשיא, ואינו מקבל מינוי קבוע בשל אי-כינוס הוועדה. השופטים הקבועים המכהנים לצידו הם סיגל דוידוב-מוטולה, אילן סופר, רועי פוליאק וחני אופק-גנדלר. בחודש אפריל מונו השופטים האיזוריים עמיצור איתם ודורי ספיבק לכהונה בפועל בת שנה, כך שבאפריל הבא עלולים לכהן חמישה שופטים בלבד מתוך תשעה - חוסר של 45%. בית הדין הארצי הוא ערכאת הערעור על בתי הדין האיזוריים ודן גם כערכאה עיקרית בסכסוכי עבודה גדולים במיוחד, כגון בתחומי החינוך והנמלים. בפועל הוא הערכאה העליונה בתחום העבודה, שכן על פסיקותיו ניתן לעתור לבג"ץ - המתערב רק במקרים חריגים וקיצוניים של חריגה מסמכות או עיוות דין (ולכן כמעט ואינו מתערב). בשנה שעברה נפתחו בו 1,370 תיקים ונסגרו 1,400; המלאי בסוף השנה היה 770 תיקים. בשבוע שעבר ציין נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כי בשל החרם של לוין עליו - לא מונה נשיא לבית המשפט המחוזי מרכז, לא מונו 19 סגני נשיאים בבתי המשפט השונים ולא אוישו 17 תקנים של שופטים עמיתים (לאחר פרישה). בבית המשפט העליון מכהנים כיום 11 שופטים בלבד מתוך 15 תקנים, בשל דרישתו של לוין למנות את מועמדיו רפי ביטון ואביעד בקשי. במערכת כולה חסרו בסוף השנה שעברה 24 שופטים (2.6% מן התקנים), והשנה התפנו עוד כמה עשרות תקנים שלא אוישו.