חברת שופרא כל (בנסיוני) ממושב עוזה הגישה תביעה כספית בסך 5.4 מיליון ש”ח נגד חברת פרטנר תקשורת, בטענה להפרת חוזה סוכנות. התובעת עוסקת בשיווק מוצרים ושירותי תקשורת לאוכלוסיית העובדים הזרים השוהים בישראל, ובכתב התביעה נטען כי במשך שנים שימשה כגורם המסחרי המרכזי לפיתוח, שיווק ומכירה של שירותי תקשורת מסחרית לאוכלוסייה זו, ובפרט לעובדים מתאילנד, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2010. לטענת התובעת, לאורך תקופת ההתקשרות יצרה פרטנר מצגי שווא שגרמו לה להסתמך עליהם ולפעול על פיהם, הסתירה מידע מהותי שהייתה מחויבת לגלות במהלך ההתקשרות, מנעה גישה לנתוני מכירה ופעילות, מסרה נתונים שגויים שהובילו לפגיעה מצטברת בהכנסותיה, פעלה בחוסר תום לב ובאופן מניפולטיבי ומטעה, והעדיפה נותני שירות אחרים על-אף הבלעדיות שניתנה לה. עוד נטען כי התנהלות זו חצתה את גבולות הטעות המקצועית והגיעה לכדי זלזול ממשי בזכויות התובעת ובהגינות המסחרית הנדרשת, ובסופו של יום אף קטעה פרטנר את ההתקשרות בפתאומיות, בניגוד לדין וללשון ההסכם והסיכומים בין הצדדים, תוך כדי התפתחות הפעילות. התובעת מדגישה כי מדובר בתביעה משלימה לתביעתה הקודמת למתן חשבונות, אשר הסתיימה זה לא מכבר, ובמסגרתה התקבלה התביעה ונקבע כי פרטנר פעלה בחוסר תום לב חמור וחויבה לגלות את חשבונותיה בפני התובעת. לטענת שופרא כל, בדיקת המסמכים שהועברו אליה בעקבות אותו הליך וניתוחם אימתו את חששותיה, ולפיהם נחשפו פערים משמעותיים בין דיווחיה של פרטנר באשר לכמות המנויים בעת התקשרות הצדדים לבין דיווחיה החדשים לאחר ההחלטה על מתן חשבונות. פערים אלה, כך נטען, חושפים סכומי כסף ניכרים שפרטנר נותרה חייבת לתובעת, בגין הגידול המשמעותי שנרשם, לטענתה בזכות פועלה, במספר מנויי פרטנר ובנפחי השימוש וההכנסות משירותי התקשורת בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים מתאילנד. בנסיבות אלה, לטענת התובעת, לא נותר מנוס מהגשת התביעה הנוכחית בגין מיליוני השקלים שפרטנר נותרה חייבת לה. לתביעה צורפה חוות דעת מומחה שנערכה על-ידי פיני שמואל-ניסן, שותף בחברת מור מימון תאגידי, אשר בחן לעומק את אמינות דיווחיה של פרטנר והעריך את היקף התמורה המלאה הנטענת כמגיעה לתובעת. לטענת התובעת, חוות הדעת חשפה תמונה חמורה של דיווחים לקויים, חסרים ובלתי אמינים מצד פרטנר, וכן פערים מהותיים ועקביים המערערים, לשיטתה, כל בסיס להתחשבנות תקינה. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו”ד מיכאל דבורין, נטען כי מסקנתו החד-משמעית של המומחה היא שדיווחי פרטנר לוקים בחוסר אמינות מהותי ואינם משקפים את היקף הפעילות האמיתי, וכי התנהלות זו הובילה באופן ישיר להפחתה שיטתית ובלתי מבוססת בתגמול המגיע לתובעת. בית המשפט מתבקש לחייב את פרטנר לפצות את שופרא כל לפי חוק חוזה סוכנות, בגין עמלות שלא שולמו לה, על בסיס חישוב הכנסותיה של פרטנר ממנויי התובעת לפי נתוני חודש דצמבר 2011 המותקנים, לאחר התאמות בגין מנויים, דקות והכנסות שהושמטו. פרטנר טרם הגישה כתב הגנה.