רוב החברות המפורסמות ביותר בגרמניה – כולל AEG, דויטשה בנק ומרצדס-בנץ – הוקמו בשלהי המאה ה-19, התקופה בה נוסדה גרמניה כמדינה מאוחדת ובה באה לעולם הביורוקרטיה הגרמנית. היא באה מלמעלה למטה, פורמליסטית, משפטנית – וגורמת בעיות, טוען אקונומיסט. גרמניה מתמודדת עם בעיות בכמה חזיתות. מודל הצמיחה מבוססת התעשיה והייצוא נמצא בצרות בגלל תחרות קשה מצד סין ונטישת כללי המסחר הבינלאומי בידי ארה"ב. המדינה מזדקנת במהירות בעוד התפוקה אינה עולה. התוצר ירד בשנתיים האחרונות ובשיעור חד עוד יותר בשנה היוצאת. בממשלה ומחוצה לה מתחילים להבין, שהביורוקרטיה היא מכשול בדרך לשינוי. הממשלה הפדרלית וממשלות המדינות הסכימו על שינוי ניכר בפעולת המדינה, אך השאלה היא האם המחוקקים יתרמו את חלקם. לביורוקרטיה הגרמנית יש שורשים עמוקים במיוחד. המורכבות הגוברת של המדינות הגרמניות המתועשות במאה ה-19 והתחרות ביניהן גרמו לרבות מהן, ובמיוחד פרוסיה, להזמין מומחים. במונרכיה הסמכותנית-חוקתית שהוקמה בהמשך, מצאו עצמם המלך והפקידים באותו צד, מול הפרלמנט והרפורמטורים הליברלים. התוצאה הייתה פשרה בדמות מכונה סבוכה ומבוססת כללים, שרק עורכי דין יכלו לנווט ואשר עומדת בבסיסה של הביורוקרטיה המודרנית. מונופול זה עודנו חי ובועט. בשנים 2015-2012 היה רק ל-9% מעובדי המדינה ניסיון משמעותי במגזר הפרטי, לעומת 28% בבריטניה. עורכי דין מאיישים קרוב למחצית מהמשרות הבכירות בממשל הפדרלי, לעומת רבע בצרפת ופחות משישית בבריטניה. הזוכים לקידום הם הוותיקים שעשו מעט טעויות. התוצאה היא חשש מביקורת מצד גופים חיצוניים או מפסיקת בתי המשפט. החברות הגרמניות שכרו בשלוש השנים האחרונות 325,000 עובדים לעסוק ברגולציה – פי ארבעה ממספר העובדים הכולל ששכרו חברות ה-IT וההנדסה. תרבות ממשלית זהירה ולגליסטית סייעה כל עוד המכונה הגרמנית שגשגה, אך היא פחות מתאימה בעידן של חוסר יציבות. כמעט כל עובדי משרד האוצר בעת משבר האירו של 2012 היו עורכי דין, אשר התמקדו בהפרת הכללים בידי מדינות דרום אירופה במקום בהשלכות המקרו של המשבר. בשנת 2009 הגבילה החוקה את הגרעון השנתי ל-0.35%, והיה צורך במלחמה באוקראינה כדי לחרוג ממסגרת נוקשה זו. גם קליטת הפליטים מסוריה וההינתקות מהגז הרוסי חייבו לכופף את הכללים. ולא מדובר רק בחוקים פדרליים; לכל מדינה יש ממשל זהיר ולגליסטי משלה, עם עורכי דין הפוקחים עין על תחומים כמו פרטיות ותכנון. השירות הציבורי לא ישנה את עצמו, מדגיש אקונומיסט. כאשר הוצע לאחרונה להגביר את הסובלנות לטעויות, התגובה הייתה: פקיד גרמני לא טועה. מה שנחוץ לו הוא אנטי-תזה לתפיסות הלגליסטיות הקיימות, טוען כריסטוף שמידט, שעמד בראש מועצת הכלכלנים הממשלתית. קבוצת מומחים הגישה בחודש יולי לממשלתו של פרידריך מרץ שורה של הצעות, ובמרכזן: אין להוסיף על כללי האיחוד האירופי ויש להעניק לפקידים מרחב תמרון. המודרניזציה עליה הוסכם לפני שבועיים מאמצת חלק מרעיונות אלה וכוללת צעדים כמו לוחות זמנים הדוקים לבדיקת תוכניות, שיאושרו אוטומטית אם לא ייבחנו במועד. צעדים אלו ייתקלו בהתנגדות ביורוקרטית, אבל המצב כה עגום, עד שבהחלט ייתכן שהשינוי בדרך.