ועדת החוקה של הכנסת המשיכה השבוע להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק העמותות, המבקשת ליצור מסגרת מיסוי ועיצום חדשה לעמותות המקבלות תרומות מישות מדינית זרה ונוקטות בפעילות בעלת אופי פוליטי. ההצעה, שנוסחה על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן ויוזם החוק ח"כ אריאל קלנר, מעוררת מחלוקת חריפה בין תומכיה לבין הארגונים החברתיים ונציגי האופוזיציה. לפי המנגנון המוצע, עמותה שתצהיר שאינה עוסקת בפעילות פוליטית - ובהן הפגנות, תעמולת בחירות, פעילות מול חברי כנסת או קידום חקיקה - תוחרג מהמס המיוחד, אלא אם קיבלה מעל 100 אלף שקלים בשנה מישות מדינית זרה. עמותה שתבחר שלא להצהיר על כך, תחויב במס של 23% על התרומות הללו, בדומה למס החברות. החוק מחריף את הפיקוח גם כלפי הצהרות כוזבות: עמותה שתצהיר שקר תמוסה בכפל מס, יוטל עליה עיצום כספי, ולאחר שתי הפרות יוסמך רשם העמותות לפעול לפירוקה. בנוסף, עמותות שעיקר מימונן ממדינה זרה או שקיבלו סכומים העולים על 250 אלף שקלים בשנה או מיליון שקלים בשלוש שנים, יידרשו לשלם אגרה מוגדלת של 50 אלף שקלים בעתירה לבג"ץ - במקום כאלפיים שקלים כיום. רוטמן טוען ל"מודל עסקי בלתי לגיטימי" ח"כ רוטמן טען בדיון כי החוק נועד לקבוע סדר נכון של אירועי מס: "מותר לקבל תרומות מיישות מדינית זרה ולהשתמש בהן למטרות שהחוק אומר, למרות שאני לא אוהב את זה וחושב שזה פוגע בריבונות הישראלית, אבל אם אתה מתכנן להשתמש בתרומה לפעילות פוליטית זה ימוסה מיידית בשקל ה־100,000 ב־23%. אירוע המס צריך להיות כשאתה מקבל תרומה ובכוונתך לפעול פוליטית". לדבריו, מדובר במאבק על מניעת השפעה פוליטית זרה: "הנמען בחוק הוא הכסף הזר ולא האזרחים הישראלים. אין זכות קנויה לאף אחד לקבל כסף זר, למדינה זרה אין חופש ביטוי. לפעול כסוכן זר של מדינה זה מודל עסקי בלתי לגיטימי". רוטמן הוסיף כי האגרה המוגדלת בבג"ץ נועדה להתמודד עם גל עתירות קבוע שמופנות נגד מדיניות ממשלת ישראל בתחום המדיני־ביטחוני, שלדבריו ממומנות לעיתים בידי מדינות זרות: "אזרחי ישראל צריכים לשלם את הזמן השיפוטי של 1000 עתירות שפוגעות בביטחונה של ישראל?". ארגוני זכויות אדם מזהירים מפגיעה רוחבית מול הדברים ניצב ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שקבע בדיון: "החוק יפגע קשות בחופש ההתאגדות. 23% הוא אחוז גבוה וסביר שמדינות לא ירצו לתרום ברמת מס כזו ולכן זו תהיה פגיעה. לא מדובר בשלוחים אלא בישראלים בארגונים עם אג׳נדה ישראלית". פוקס התריע כי גם העלאת האגרה ל־50 אלף שקלים תכביד על אזרחים ותפגע ביכולת להגיש עתירות בתחומים שאינם פוליטיים מובהקים. לדבריו, קל לבנות את החוק על מקרים אזוטריים ולהחיל אותו על כלל המרחב האזרחי. גם עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, הזהיר מפני הכללה גורפת: "האמירה שכל גורם המקבל תרומה מישות מדינית זרה הוא סוכן זר היא גורפת. כך למשל, אורט ישראל קיבלה מימון משגרירות ארה"ב למיזמים חינוכיים. היא סוכן זר? לפי החוק היא תידרש לשלם אגרה מוגדלת ולהגביל את פעילותה בכנסת". ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה כי היא מזדהה עם רעיון־העל, אך מתנגדת לסעיפים מסוימים: "עתירה לייצוג תושבי עזה לא יכולה להיות במימון מדינות. אבל מרעיון מאוד פשוט והגיוני של החוק, הלכת לאיבוד עם העיצומים הכספיים. איסור על הופעה בוועדות הכנסת? זה לא הגיוני". ח"כ עמית הלוי הדגיש כי למדינות זרות אינטרסים מובהקים: "אחרי 7.10 למדנו שכלים אזרחיים הומניטריים שימשו כרשת הסוואה למאבק אלים. מדינה משתמשת בכלים שונים כדי לקדם אינטרסים, והחקיקה חשובה להסרת מסך ההתערבות". מנגד, הד"ר עדית סרגוסטי מארגון בזכות הצביעה על תרומתם של מימונים אירופיים לקידום חקיקת רווחה: "ללא המימון הזר, החוק לשינוי מודל קבלת ההחלטות בהליכי אפוטרופסות לא היה מתקדם. גם אם תחריגו אותנו, החוק זורק סלע שאין לכם מושג לאן גליו יגיעו". רוטמן השיב כי ארגון בזכות כמעט לא קיבל מימון ממדינות זרות בשנים האחרונות, ולכן אינו דוגמה להיערכות הנדרשת. מ"מ יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ אריאל קלנר, ציין כי ההצעה אינה מונעת פעילות של אף עמותה: "העמותה מקבלת את הכסף ואיש לא סוגר אותה, היא לא תקבל את הטבת המס. זה מידתי ביותר. יש לפתור את החריגים, אבל הליבה ברורה: ממשלות זרות בוחשות בחברה בישראל במסווה זכויות אדם".