הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל פתחה שלב מהותי בבחינת תום תקופת הזיכיון של ICL בים המלח, לקראת מכרז חדש שמשרד האוצר מגדיר כאחד המכרזים הגדולים בתולדות המדינה. בדיון שקיימה (10.12.25) עלו פערים חדים בין תפיסות כלכליות, סביבתיות וחברתיות - ובעיקר שאלות על האיזון בין אינטרס המדינה לבין תלותן של ערי הדרום בתעשיה. הדיון בוועדה, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, נסב סביב סיום הזיכיון של ICL במרס 2030 - זיכיון שמסדיר את הפקת מינרלים ואוצרות טבע מים המלח ומעצב את התעסוקה והכלכלה של אזור שלם. מסמך עקרונות שנחתם בין הממשלה לבין ICL בנובמבר האחרון ביטל את זכות הקדימה שניתנה לחברה בעבר, וקבע כי אם לא תזכה במכרז הבא תקבל נכסים ופיצוי בהיקף כ־2.45 מיליארד דולר. בתחילת דצמבר פרסם משרד האוצר את תזכיר החוק החדש, המשמש כעת בסיס לדיון אך אינו עומד במרכזו. התזכיר מציג כמה מסגרות פעולה לעתיד, ובהן מינהלת בין־משרדית שתפקח על הזיכיון וחברה ממשלתית שתהיה אחראית על יישום ההנחיות וחלק מהפעולות בשטח. מטרת ההסדר היא ליצור לראשונה מערכת פיקוח מרוכזת על תהליכי ההפקה, עבודות השיקום וממשק הקרקע. סגן החשב הכללי, אורי שאשא, הדגיש בדיון כי המכרז העתידי צפוי להיות בקנה מידה חריג: "זה מכרז מהגדולים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בהם. אנו רוצים מכרז תחרותי אמיתי, שיפתח את הדלת לגופים מחו"ל, כדי למקסם את הערך למדינה". שאשא ציין כי שיעור התמלוגים למדינה צפוי לעלות, וכי שטח הזיכיון יקטן כמעט בחצי מטעמים סביבתיים. ח"כ יוראי להב־הרצנו העלה שאלות על דמי רשות מקרקעי ישראל ועל היטל ההטמנה. נציגי האוצר הבהירו כי התשלומים ייכללו במעטפת אחת של המכרז, כדי למנוע פירוק למרכיבים נפרדים ולחזק את חלק המדינה בתהליך. להב־הרצנו שאל גם לגבי הקמת קרן לשיקום ים המלח, ובאוצר השיבו כי הנושא ייבחן לאחר קבלת הערות הציבור.