משרד מבקר המדינה הגיש (15.12.25) לבג"ץ תגובה מקדמית מפורטת לעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לעצור את ביקורות המדינה על אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בתגובה דורש המשרד לדחות על הסף הן את העתירה והן את הבקשה לצו ביניים, ומדגיש כי מתווה הביקורת כבר קיבל תוקף של פסק דין מחייב. בלב תגובת מבקר המדינה עומדת הטענה כי העתירה הנוכחית מנסה לפתוח מחדש מחלוקת שכבר הוכרעה סופית. ביום 27.4.25 העניק בג"ץ תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל למשרד מבקר המדינה באשר לאופן קיום הביקורת. בתגובה מציין המשרד כי קביעת בית המשפט הייתה חד־משמעית: "יש לברך על כך שהמחלוקת המתמשכת בין המבקר לבין גופי הביטחון באה על פתרונה המוסכם, תוך שיתוף פעולה הדדי, כראוי לרשויות המדינה". לשיטת מבקר המדינה, פסק הדין חוסם את העותרת מלהעלות שוב טענות שנדונו, מוצו והוכרעו, לרבות הטענות בדבר סמכות המבקר, עיתוי הביקורת והיקף הזכויות הדיוניות של הגופים המבוקרים. טיוטות - לא דוחות סופיים המשרד מדגיש כי מוקד העתירה נשען על הנחה שגויה: המסמכים שבמחלוקת אינם דוחות סופיים אלא טיוטות בלבד, שנשלחו בין החודשים מאי-יולי 2025 לצורך מימוש זכות הטיעון. הטיוטות עוסקות בארבעה נושאים: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין־לאומית; הטיפול בחללים האזרחיים של אירועי שבעה באוקטובר; המסיבה בחניון רעים ("נובה") - הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה; וההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום על-רקע אירועי 7.10.23. בתגובה נכתב במפורש: "העתירה מבקשת ‘לגנוז’, לא פחות, ארבע טיוטות של ביקורת המדינה, שעה שהליך הביקורת מצוי בעיצומו וטרם גובשו דוחות סופיים". זכות הטיעון - בלב עבודת הביקורת מבקר המדינה מקדיש חלק נרחב מהתגובה להבהרת אופן מימוש זכות הטיעון. לפי האמור, הטיוטות נשענות על איסוף וניתוח של מאות רבות של מסמכים, ועל פגישות עם מאות בעלי תפקידים בגופים שונים, בהם כ־100 בעלי תפקידים בצה"ל, לרבות מהפיקוד הבכיר. המשרד דוחה את הטענה שלפיה עמדת המבקר מתקבעת עם גיבוש הטיוטה, ומבהיר: "הרוב המכריע של טיוטות דוחות של ביקורת המדינה משתנה בעקבות מימוש זכות הטיעון - לעיתים שינויים מהותיים ולעיתים מצומצמים". באשר להיקף המימוש בפועל נכתב: "בביקורת בנושא ההסברה הממשלתית לבדה קיבל הרמטכ"ל לשעבר מעל 700 מסמכים, התקיימו עמו פגישות בעל־פה והוא מממש גם כעת את זכות הטיעון והעיון". עוד מודגש כי ככל שייערכו שינויים מהותיים בטיוטות, תינתן גם זכות טיעון משנית, בהתאם לנוהג ולדין. עתירה מוקדמת וסעד שאינו ישים לטענת מבקר המדינה, מדובר בעתירה מוקדמת שהוגשה בעיצומו של הליך ביקורת פעיל. הסעד המבוקש - גניזת הטיוטות ופתיחת ההליך מחדש - מתואר כסעד בלתי ישים או מדומה, שאין בו תועלת מעשית. המשרד מציין כי שמיעת בעלי התפקידים שהעותרת מבקשת להשמיע מתקיימת ממילא במסגרת זכות הטיעון, ולפיכך אין כל הצדקה לביטול עבודת ביקורת שכבר בוצעה. אזהרה מפני פגיעה באינטרס הציבורי אחת הטענות המרכזיות בתגובה נוגעת להשלכות האפשריות של עצירת הביקורת. מבקר המדינה מזהיר: "עצירה של הליכי הביקורת תגרום לנזקים כבדים ביותר - לביטחון המדינה ולאזרחיה, לאינטרס הציבורי, לאפקטיביות הביקורת, לאמון הציבור ואף לשלטון החוק המחייב קיום פסקי דין". המשרד מדגיש כי ביקורת המדינה היא בשלב זה הגוף הממלכתי החיצוני היחיד המבצע ביקורת כוללת על כשלי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. התגובה נחתמת בקביעה עקרונית שאינה משתמעת לשתי פנים: "פסקי דין יש לקיים. הסכמות יש לקיים. את ביקורת המדינה יש לקיים". לדברי המשרד, הביקורת מתבצעת מתוך מחויבות לקורבנות, לפצועים, לשבים ולבני משפחותיהם, ולצד זאת תוך שמירה קפדנית על זכויות הגופים המבוקרים ובעלי התפקידים, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולחוק מבקר המדינה.