כאשר סין קיבלה ב-1997 את השליטה בהונג-קונג, היא הבטיחה לשמר את החופש ודרך החיים בה. ההבטחה נשחקה זמן רב, והרשעתו (15.12.25) של איל העיתונות ופעיל החופש ג'ימי ליי מחסלת כל תקווה לשינוי – אומר וושינגטון פוסט במאמר המערכת. ליי הוחזק במעצר חמש שנים, ושופטיו עשו בדיוק מה שמצופה מהם: התעלמו מהראיות וניהלו משפט ראווה פוליטי, בסיומו הרשיעו אותו בשיתוף פעולה עם גורמים זרים ובקשירת קשר לפרסום מידע מסית. גזר הדין יינתן בחודש הבא; ליי, בן 78 וחולה, עומד בפני מאסר עולם. סביר להניח שבייג'ינג מצפה לעונש למען יראו וייראו. עיון בפסק הדין מלמד כיצד נפלה הונג-קונג: ליי ביקש להפיל את המפלגה הקומוניסטית. הוא השתמש בעיתונו כדי לגרום לתושבים לראות את הממשלה מתוך שנאה ובוז והזדהה עם "ערכים מערביים". בין הראיות נגדו: פגישות עם מייק פנס וננסי פלוסי. ליי הוא הקורבן הבולט ביותר, אך ממש לא היחיד. סין הפעילה בהונג-קונג ב-2020 את חוק הביטחון הלאומי, והשתמשה בו כדי לרסק את התנועה הפרו-דמוקרטית. מחוקקים, פעילים וסטודנטים נעצרו. עשרות ארגונים פורקו. כלי תקשורת עצמאיים נסגרו. המפלגה הדמוקרטית, פעם הגדולה ביותר באופוזיציה בבית המחוקקים המקומי, התפרקה בתחילת השבוע. בשבוע שעבר קיימה הונג-קונג בפעם השנייה בחירות מבוימות, בהן לא מורשים להתמודד נציגי אופוזיציה. שיעור ההצבעה היה 31.9%, ורבים שלשלו פתקים פסולים כמחאה. הטלת אחריות דמוקרטית אינה תיאורטית: המושבה-לשעבר עודנה מתאוששת מהדליקה בחודש שעבר, בה נספו 160 בני אדם. על-פי הדיווחים, הבנייה הייתה רשלנית והדיירים התלוננו במשך חודשים על הסכנה. הממשלה הקימה ועדה לחקירת הדליקה – ומיד לאחר מכן החלה לעצור את מי שדרשו דין וחשבון. המשרד הסיני לביטחון לאומי זימן כתבים זרים כדי להאשים אותם בדיווחים שהכפישו את מאמצי ההצלה של הממשלה. זוהי הונג-קונג כיום, קובע הפוסט. הנשיא דונלד טראמפ רוצה להגיע לעסקה גדולה עם סין והציע לעמיתו שי ג'ינפינג סדרה של ויתורים כדי להשיג אותה. תקוותו היחידה של ליי היא שטראמפ יוכל להוביל לשחרורו כחלק מהמו"מ. האירוניה היא שמדובר יהיה בעסקה לשחרורו של מי שנכלא משום שסין כועסת על קשר אחר עם המערב.