ישראל פותחת שלב חדש בשימוש בדאטה כבסיס לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם השקת שישה מאגרי מידע לאומיים בהשקעה של 44 מיליון שקלים. המאגרים ירכזו נתונים רפואיים וחקלאיים מקיפים, ויאפשרו פריצות דרך בתחומים כמו פיתוח תרופות מותאמות אישית, זיהוי מוקדם של מחלות, חקלאות חכמה ותובנות חדשניות שישרתו חוקרים, רופאים וחברות טכנולוגיה. המהלך, שמוביל משרד הכלכלה בשיתוף רשות החדשנות, האוניברסיטאות, קופות החולים, בתי החולים וחברות הייטק, הוא חלק מהפעימה השנייה בתוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית. לראשונה יוכלו גופים ממשלתיים, מוסדות מחקר וחברות טכנולוגיה לעבוד בגישה ישירה למאגרים גדולים ומבוקרים, לצד שירותי מו"פ מתקדמים לאימון מודלים ולפיתוח פתרונות חדשניים. לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "מאגרי המידע האלה הם הדלק שמניע מערכות הבינה המלאכותית ברמה הלאומית. הם יאפשרו לזהות מחלות לפני שהן מתפרצות, לפתח טיפולים מותאמים אישית ולבנות חקלאות שמגיבה בזמן אמת לשינויי אקלים". מנכ"ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש, הוסיף כי "הקמת תשתיות הדאטה הלאומיות היא מהלך אסטרטגי לצמיחת כלכלת ישראל". במסגרת המהלך נבחרו שישה פרויקטים מרכזיים מתוך 16 הצעות שהוגשו:

• מיגל וגלילאו - מאגר דאטה לחקלאות מתקדמת בצפון.

• ISG אינטליג'ס - איסוף ועיבוד נתוני שטח חקלאיים בעוטף עזה.

• הדסה הדסית - מאגר דאטה אונקולוגי לאומי בשיתוף קופות החולים וחברות טכנולוגיה.

• MeMed - מאגר קליני וחלבוני ייחודי בשיתוף הטכניון ומרכזים רפואיים.

• שיבא אימפקט - תשתית דאטה אונקולוגי מבוזרת עם כלי Federated Learning.

• כללית חדשנות - מאגרי דאטה בתחום ההשמנה וטיפולי GLP-1 וכן פרקינסון.

המאגרים צפויים להעניק לחברות ישראליות יתרון תחרותי מול העולם, לחזק את מערכת הבריאות והחקלאות ולהציב את ישראל בחזית הפיתוח הגלובלי של בינה מלאכותית.