שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, אשררה באופן חריג (16.12.25) החלטה ולפיה בית חולים יציג לתובעת דוחות על טיפולים במטופלות אחרות, במקום חוות דעת של מומחה מטעמו על האירוע בגינו היא תובעת. אישה תובעת את בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, בטענה לרשלנות בניתוח במהלך לידה, בעוד בית החולים דוחה את הטענה. לדעת מומחה בית המשפט, מדובר ברשלנות חמורה. השופט המחוזי עאטף עיילבוני קיבל את בקשת התובעת והורה לבית החולים למסור מידע על 20 ניתוחים דומים בשנים 2018-2015, תוך השחרת פרטי המטופלות, בנימוק שיש רלוונטניות לטכניקה בה השתמשו הרופאים ולמידת נסיונם. בבקשת רשות הערעור טען בית החולים, כי ההחלטה סותרת את פסיקת בית המשפט העליון ולפיה דרך המלך להוכיח רשלנות היא באמצעות חוות דעת מומחה. וילנר דחתה על הסף את הבקשה באומרה, שאין סיבה לחרוג משיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בנוגע לאופן ניהול ההליך. "אמנם, הלכה מושרשת היא כי דרך המלך להוכחת פרקטיקה רפואית עוברת, ככלל, בהגשת חוות דעת מומחה. ברם, מקרים חריגים עשויים להצדיק סטייה מכלל זה, תוך מתן אפשרות להגיש מסמך רפואי של מטופל אחר שפרטיו המזהים מושחרים". ההכרעה האם לחרוג מהכלל נתונה לערכאה הדיונית, ממשיכה וילנר, ובמקרה זה אין סיבה להתערב בה. וילנר מוסיפה: "ככלל, משנמצא רופא כשיר ומוסמך לבצע פרוצדורה מסוימת, לא תישמע טענת רשלנות נגדו אך בשל ניסיונו המועט בביצוע אותה פרוצדורה. כך למשל, ביצוע ניתוח מוח מורכב על-ידי רופא שהוכשר והוסמך לכך, אינו מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי המטופל, אך בשל כך שהוא לא צבר ניסיון בביצוע ניתוח זה". את בית המשפט ייצג עו"ד פאדי מטאנס, ואת התובעת - עו"ד אבי שמואלי.