נקדימון הדגיש כי ההפרדה המבנית אינה טקס ביורוקרטי אלא מנגנון מעשי, שמאפשר למערכת חדשות לקבל החלטות גם כאשר הן אינן נוחות לבעלי אינטרס. בהקשר זה התייחס גם לביטול האיסור על פרסום בחברות החדשות הקבוע כיום בחוק, וטען כי מדובר ב"חומה" שנועדה להפריד בין שיקולים מסחריים לבין התוכן החדשותי המשודר לציבור. דוגמאות מהעבר: תחקירים נגד בעלי מניות כדי לבסס את טענתו, נקדימון הביא דוגמאות מניסיון העבר. לדבריו, בתקופה שבה עפר נמרודי כיהן כבעל מניות ודירקטור בחברת החדשות, שודר תחקיר בעניינו. הוא הזכיר גם מקרים שבהם שודרו כתבות ביקורתיות על משפחת עופר בזמן שהייתה בעלת מניות בחברת החדשות. לשיטתו, תחקירים כאלה לא היו יוצאים לאוויר אלמלא התקיימה הפרדה מבנית ברורה, שאינה נשענת רק על אתיקה מקצועית אלא על מסגרת חוקית מחייבת. חשש מסמכויות פיקוח: מסמכים, נתונים ומקורות נקודת מחלוקת נוספת נגעה לסמכויות הפיקוח המוצעות בחוק. נקדימון הפנה לסעיף המאפשר ליו"ר המועצה להסמיך פקחים מבין עובדי הרשות ולדרוש "כל ידיעה ומסמך" הדרושים לאכיפת החוק, והעלה חשש לחדירה לשגרת העבודה העיתונאית. "האם אנחנו באמת רוצים שפקידים של רשות מאסדרת יהיו בעלי סמכות לפנות למערכת חדשות ולדרוש ממנה ידיעה או מסמך? להיכנס למערכת ולבקש נתונים? לדרוש שמות של מקורות מידע?", שאל. לדבריו, לפי הנוסח הקיים - הדבר אפשרי. בסיכום הציג נקדימון תמונה כוללת: "יחד עם נושא ההכנסות וביטול ההפרדה המבנית, שלושת המרכיבים הללו יוצרים משולש מסוכן, שהתוצאה שלו אחת - הרס העצמאות העיתונאית של חברות החדשות בערוצים המסחריים".

הדיון לא נותר בזירה המשפטית בלבד. במהלך הדיון תקפה יו"ר הוועדה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן את קשת 12, תוך התייחסות לאייטם בתוכנית של עודד בן עמי שבו, לדבריה, הותקפה באופן אישי. דיסטל אמרה כי יש ציבור גדול שאינו מאמין למה שנאמר בערוץ, והוסיפה: "אני יכולה לראות הסתה מטורפת ושקרים". לפי הדברים שהובאו, כמה מחברי הוועדה מהאופוזיציה הביעו מחאה על האמירות. במקביל נשמעו אמירות נגדיות כלפי הביקורת עצמה, בנוסח: "אתם מפונקים, אתם לא יודעים מה זה להיות ימין, אתם לא יודעים מה זה שגם כשאתם באופוזיציה, קשת עליכם". אנשי התעשיה והעיתונאים: בין שוק, מקצוע ואינטרס ציבורי לדיון הצטרפו גם נציגי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה. גיורא ואלה, מנכ"ל אקט - איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, אמר כי העובדים "מרגישים מנוצלים כחלק ממשחק פוליטי". לדבריו, אם מבקשים לטפל בהשקעות בהפקות מקור, יש להפריד בין החלק שעליו קיימת הסכמה רחבה לבין הסעיפים הנוגעים לעיתונאות וחדשות. מנגד, מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי טען כי ההצעה נועדה לעצור את הפיחות המתמשך בהשקעה בהפקות מקור, וציין כי היקף ההשקעה כיום עומד על כ-200 מיליון שקלים בשנה. חיים הר זהב, יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות, תיאר כיצד נראית הפרדה מבנית בפועל. לדבריו, במהדורת חדשות 13 הפרסומות אינן משודרות מתוך מערכת החדשות אלא ממבנה רשת, ובקונטרול מופיע "בלאק". "המטרה היא לא להביא אותי אפילו לפוטנציאל של שאלה אם נכון לפרסם תחקיר על מי שמפרסם. זו הפרנסה שלי", אמר. גם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הושמעה אזהרה. הד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ציינה כי בשוק קטן עם שפה ייחודית קיימת נטייה טבעית לריכוזיות, וכי חרף ההבטחות לתחרות, החוק כולל הוראות רבות שאינן משחררות את השוק בפועל. היא הציעה לבחון העברת אחריות לרשות התחרות והדגישה כי פיקוח על תחרות במדינות אחרות אינו בושה. קרעי השיב כי הכיוון המוצע הוא מודל שבו "השוק יאסדר את עצמו ללא מעורבות של מאסדר".