פרידריך מרץ מקווה שבחג המולד תהיה הפסקת אש באוקראינה, ואחרי יומיים של דיונים בברלין – ההתבטאויות של מנהיגי אירופה ואוקראינה ונציגי ארה"ב מגבירות את התקוות לכך. הם הכריזו על חבילה של ערבויות ביטחוניות בסגנון נאט"ו ועל סיוע כלכלי לאוקראינה לאחר המלחמה. אבל פרטים רבים עדיין מצריכים מו"מ, ומעל הכל – אין ספק שרוסיה תדחה רבות מן ההסכמות. בכלל לא ברור האם ולדימיר פוטין אפילו מעוניין בסיום שפיכות הדמים, מציין אקונומיסט. הדילמה של אוקראינה נותרה ללא שינוי. היא אינה יכולה לוותר על שטח במסגרת הפסקת אש ללא ערבויות ביטחוניות מוצקות. אך ככל שהערבויות חזקות יותר, כך גדל הסיכוי שרוסיה תדחה אותן. אוקראינה ואירופה יכולות להיות מרוצות מכך שעמדתה של ארה"ב מתקרבת לשלהן, אך ככל שקטן הפער בינה לבין אירופה – גדל הפער עם רוסיה. וקשה לראות מה ערכן של הערבויות, כאשר ארה"ב מבהירה שוב ושוב שלא תצא למלחמה נגד רוסיה עבור אוקראינה. מבחינה דיפלומטית, השיחות בברלין היוו התקדמות. הקונצנזוס עם אירופה הוא הקלה לוולדימיר זלנסקי, לאחר שדונלד טראמפ האשים אותו באחריות להתמשכות המלחמה. הוא מקווה, שפוטין יספוג את מלוא זעמו של טראמפ אם ידחה את ההצעות הנוכחיות. טראמפ מצידו נשמע אופטימי מהרגיל לגבי הסיכויים להשיג הסכם. על-פי ההסכמות, אוקראינה לא תצטרף לנאט"ו, אך ארה"ב ואירופה יעניקו לה ערבויות דמויות סעיף 5 של אמנת הברית: התקפה עליה תיחשב כהתקפה עליהן. במקרה של התקפה רוסית, הסיוע לאוקראינה עשוי לכלול "כוחות מזוינים, סיוע מודיעיני ולוגיסטי וצעדים כלכליים ודיפלומטיים". זה אינו יחס של בת ברית מלאה, וארה"ב אומרת שלא תציב חיילים באוקראינה, גם לא לאימונים. השאלה היא מה כן תעשה; פקידים אמריקנים מדברים על פיקוח על הפסקת האש וצעדים למניעת עימותים. עוד הוסכם, כי אוקראינה תוכל לשמר את צבאה הנוכחי – 800,000 חיילים – והוא ייתמך בידי אירופה וגם בידי ארה"ב בצורה שטרם הובררה. המטרה תהיה "לסייע בשדרוג הצבא האוקראיני, באבטחת שמי המדינה ובתמיכה בתגבור הימים, כולל בפעולות בתוך אוקראינה". הפרטים יידונו בימים הקרובים בדרג הצבאי.