כאן לוח הזמנים יורד לרזולוציה שמאפשרת להבין איפה הדברים עומדים באמת. שלב התכנון הכללי החל בדצמבר 2023 והוא כבר מתנהל, עם יעד סיום עדכני ביולי 2025 - מוקדם בהרבה מהיעד המקורי שסומן לסוף 2026. מיד אחריו נכנס שלב התכנון המפורט, גם הוא בעבודה, שאמור להסתיים ביוני 2026. אלה שני השלבים היחידים שמסומנים כמתקדמים בפועל.
השלבים הבאים עדיין עתידיים, אך כבר שובצו להם חלונות זמן. ההכנה למכרזים אמורה להתפרש מסוף 2025 ועד אוקטובר 2026, המכרזים עצמם עד אוקטובר 2027, והביצוע בשטח משובץ מינואר 2027 ועד אוגוסט 2031. לאחר מכן מגיע שלב ההרצה והבדיקות, מינואר עד דצמבר 2032, שמסמן את יעד ההפעלה העדכני. לצד זה מופיע גם יעד מקורי מאוחר יותר, לסוף 2034, אך במסמך אין הסבר שמאפשר לקבוע אם מדובר בהקדמה, בעיכוב או בעידכון תכנוני בלבד. לכן, אי-אפשר לומר שהמיזם מתעכב או מואץ - רק מהו היעד העדכני שמוצג.
הערות הלוואי הן אולי החלק החשוב ביותר להבנת התמונה. שם נאמר במפורש שההתכנסות ליעד מוגדרת כמאתגרת ותלויה בכמה תנאים: הפסקות תנועה ממושכות או העברת רכבות למעקף בין חדרה לשפיים, האצה של מיזמי “צוואר בקבוק” שבאחריות נתיבי ישראל, ותיעדוף העתקות תשתית בידי תאגידי מים וחברות תקשורת כמו בזק, סלקום, פרטנר והוט. המשמעות ברורה: גם אם התכנון מתקדם יפה, הביצוע תלוי בשורה של גופים נוספים, שלכל אחד מהם לוחות זמנים ואילוצים משלו.
במקביל, המסמך מזכיר את הקו המהיר מנתב"ג לבאר שבע. כאן התמונה חדה יותר: התוכניות אושרו בפברואר ובמרס 2025, אך מצוין במפורש שהמיזם אינו מתוקצב. כל עוד זה המצב, אין לוחות זמנים מחייבים. זו לא שאלה של עיכוב של כמה חודשים, אלא של היעדר נקודת פתיחה תקציבית שממנה אפשר בכלל לגזור לו"ז.
גם התאמת תחנת נתב"ג עצמה מופיעה, עם הסבר למה הכל עדיין תקוע בשלב התכנוני. בפברואר 2025 סוכם על חלופה חדשה שמחייבת שינוי תוואי המסילות ומיקום התחנה, ולכן מתבצע תכנון מחדש. זה מסביר למה השלב מסומן כטרם החל, למרות הצורך הברור בהגדלת הקיבולת.
המסילה הרביעית בציר איילון מציגה תמונה אחרת לגמרי: כאן כבר יש עבודות בשטח. הרחבת תחנות תל אביב - סבידור, השלום וההגנה - מתקדמת בביצוע עם חלון עדכני עד אוקטובר 2026. במקביל מתבצעות עבודות תשתית מורכבות, כולל הקמת "בוקס" בתוך תעלת איילון, שאמורות להימשך עד סוף 2029. גם כאן, עם כל הפירוט, נקודת הסיום עדיין פתוחה: שלב ההפעלה המסחרית טרם קיבל תאריך, משום שרכבת ישראל נמצאת בהליכי קליטה של מקטע הגנה-גנות שהיה עד לאחרונה באחריות נתיבי ישראל. רק לאחר השלמת הקליטה ייקבע מועד ההפעלה.
בשורה התחתונה, לוחות הזמנים מציגים מערכת בתנועה. בציר החוף התכנון מתקדם לעבר יעד הפעלה ב־2032, אך עם תלות מוצהרת בגורמים רבים. הקו המהיר לדרום מאושר על הנייר, אך בלי תקציב אין לו"ז. ובאיילון, העבודות בעיצומן, אך מועד ההפעלה עדיין תלוי בהשלמת מקטעים משלימים. זו שקיפות חשובה, כל עוד זוכרים שמדובר בהערכה - לא בהבטחה.