"המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת, ולמעשה יסכלו את האפשרות לחתור לכך". כך אומרת (21.12.25) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, על הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית למחדלי 7 באוקטובר. הממשלה צפויה לקדם מחר את ההצעה, שהוגשה בידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) על דעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. חוות דעתה של סומפולינסקי חריפה במיוחד והוגשה לשר המשפטים, יריב לוין, על דעתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה. חוות דעת זו תשמש ככלי מרכזי בעתירות עתידיות נגד הקמת הוועדה, לאחר שהחוק יאושר סופית בכנסת - כנראה בשבועות הקרובים. עיקרו: הקואליציה והאופוזיציה ימנו את חברי הוועדה, ואם האופוזיציה תסרב להשתתף (כפי שהודיעה) - אזי את נציגיה ימנה יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. הממשלה היא שתקבע את המנדט של הוועדה ואת התחומים שייחקרו. סומפולינסקי חוזרת על העמדה שהביעה מיארה שוב ושוב, ולפיה הכלי המתאים היחיד לנסיבות המלחמה הוא ועדת חקירה ממלכתית, ואומרת שקשה לחשוב על נסיבות קיצוניות יותר המצדיקות שימוש בכלי זה. לעומת זאת, "המנגנון המוצע ונסיבות הצעתו אינם מתיישבים עם הצורך החיוני בוועדת חקירה מקצועית ובלתי תלויה, אשר יש בידה הכלים להגיע לחקר האמת, ועל כן אין מקום לקדמה".

"פגמים מהותיים ביותר"

לדברי סומפולינסקי, "בפנינו הצעת 'חוק פרסונלית', 'התפורה למידותיה' של הממשלה והקואליציה הנוכחיות. הלכה למעשה, הצעת החוק מבקשת להתגבר על הצו על תנאי שהוצא בעניין זה כנגד הממשלה, בדרך של הקמת ועדת חקירה שלא בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק, אלא בתנאים הנוחים לממשלה, המהווה גם מושא החקירה. "הצעת החוק המקודמת עתה בהליך חקיקה מהיר אינה פרי של עבודת מטה מקצועית, אלא של שיח פוליטי בהובלה של ראש הממשלה ובשיתוף סיעות הקואליציה. התחולה והתכלית הפרסונלית של ההסדר הובילו לעיצוב מתווה הלוקה בפגמים מהותיים ביותר, שרחוק מלהלום את הנסיבות הקיצוניות והחריגות של אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. הוועדה המוצעת עתה אומנם מכונה 'ועדת חקירה ממלכתית לאומית', אך ההסדרים המוצעים חותרים תחת תכליתה המוצהרת ועקרונות הבסיס של ועדת חקירה ממלכתית במישור העצמאות, המקצועיות ואי-התלות". יש "חשיבות מכרעת וייחודית בנסיבות העניין הקיצוניות לעצמאות המלאה של מנגנון הבירור; לניתוקו המלא מהדרג הפוליטי; ללגיטימציה הציבורית של ממצאיו; ולכך שיהיו בידו כלל אמצעי החקירה האפשריים לחקר האמת ולהפקת לקחים למען הציבור" - דהיינו ועדת חקירה ממלכתית. "לעומת זאת, הוועדה שמוצע עתה לכונן לוקה בפגמים מהותיים ביותר: המתווה יוצר פוליטיזציה של הוועדה, מייצר ועדה אשר קיים חשש ממשי שהשיקולים הפוליטיים ידרסו את השיקולים המקצועיים החיוניים לחקר האמת, שסמכויות החקירה שלה אינן הולמות את הרכבה בהעדר שופט בכיר העומד בראשה, ושהמנגנון שנקבע בה מסורבל ויסכל את היכולת לחקור את האמת ולהסיק מסקנות אובייקטיביות", טוענת סומפולינסקי.

צריך להפחית את התלות בממשלה

"אם בכלל, הנסיבות החריגות של אירועי שבעה באוקטובר מצדיקות חשיבה כיצד להפחית את התלות של ועדת החקירה בממשלה, לשם הגברת אמון הציבור בחקירה ובתוצאותיה, ובוודאי אינן מצדיקות יצירת מנגנון אשר מגביר את התלות שלו בממשלה, והרכבו הוא פועל יוצא של שיקולים פוליטיים. הצעת החוק היא הצעת חוק פרסונלית ופסולה, שאינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות לחקיקה, וממילא אין בה כדי להביא לידי ביטוי את האינטרסים והזכויות כבדות המשקל הנדרשות לשם חקירה אפקטיבית של אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה". לדברי סומפולינסקי, הצעה זו היא דוגמה ל"התכת הרשויות", בה הממשלה שולטת בפועל בכנסת ורותמת אותה ליצירת נתיב המשרת אותה, תוך שימוש לרעה במסלול של הצעת חוק פרטית מאחוריה עומד כביכול חבר כנסת בודד. מסלול זה ימנע בפועל הקמת ועדה אשר "תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים בכל הקשור למתקפת 7 באוקטובר 2023", כפי שקבע בג"ץ כאשר הורה לממשלה לנמק מדוע אינה מקימה ועדה כזאת. עוד יוצאת סומפולינסקי נגד ועדת השרים בראשותו של נתניהו, אשר תקבע את מסגרת עבודתה של הוועדה: לממשלה יש סמכות (על-פי חוק ועדות חקירה) להגדיר בצורה כללית את מסגרת החקירה ולא את פרטיה, היא טוענת. בדרך זו תגביר הממשלה את שליטתה בוועדה, בהתנהלותה ובממצאיה, והדברים נכונים במיוחד לגבי נתניהו עצמו.