שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם תזכיר חוק להטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לאחר שבחן את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהוקם לבחינת מיסוי רווחי היתר בענף. על-פי החלטתו, יאומץ המודל של מס רווח דיפרנציאלי, אשר יחול על בנקים שאינם בנקים קטנים, ויוטל על חלק מהרווחים העולים בלמעלה מ-50% על ממוצע רווחי הבנק בשנים 2018-2022. בהתאם לתזכיר, שיעור המס השולי יעמוד על 15%, והוא ייגבה רק על רכיב הרווח החריג, ולא על כלל הרווחים הבנקאיים. החל מהשנה השנייה לתחולת החוק, יוצמד ממוצע הרווחים של תקופת הבסיס לשינוי בתוצר המקומי הגולמי, כפי שיפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וזאת כדי לשקף את הגידול הטבעי בפעילות המשק. על-פי תזכיר החוק, המהלך צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026, ובכ-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027-2029. תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ליום 4.1.26, ולאחר מכן צפוי לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני התוכנית הכלכלית המס נקבע כהוראת שעה לתקופה מוגבלת של חמש שנים, בשנים 2026-2030, בהתאם להמלצת הצוות, וזאת מתוך מטרה להתמודד עם רווחיות חריגה שנרשמה בענף הבנקאות בעקבות עליית הריבית, מבלי לקבוע מנגנון קבוע ארוך טווח. בנקים שהיקף פעילותם קטן, כהגדרתם בתזכיר, יוחרגו מתחולת המס, במטרה שלא לפגוע בתחרות במערכת הבנקאית. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי רווחיות היתר של הבנקים נבעה בעיקר מעליית ריבית בנק ישראל, אשר גולגלה במהירות ובמלואה לציבור דרך אשראי והלוואות, אך הועברה באיטיות ובאופן חלקי בלבד לפקדונות. על-רקע זה קבע הצוות כי יש הצדקה להטלת מיסוי ייחודי על רכיב הרווח העודף, שאינו משקף התייעלות עסקית רגילה אלא שילוב של סביבת ריבית גבוהה, מבנה ענפי ריכוזי ומסגרת רגולטורית מיטיבה. שר האוצר סמוטריץ' מסר כי נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק, וכי בצורה לא הגונה הריבית הזו מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס בעו"ש, אך באופן איטי וחלקי בפקדונות. "נכון שהרווחים הללו יחזרו בחלקם לציבור הישראלי ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים", אמר.