חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה חיזקו את הטענה כי המודל הקיים יוצר “שני סוגי בתי חולים”, ומעמיס על הדסה חובות תזרימיים המונעים פיתוח ותחזוקה שוטפת. לדבריהם, מצב שבו הנהלת בית חולים נדרשת ליטול הלוואות רק כדי לשלם שכר אינו סביר במערכת בריאות ציבורית. עמדת האוצר והבריאות: אין אינדיקציה לאי־יכולת תשלום נציגות משרד האוצר ומשרד הבריאות טענו כי בבחינה משותפת של הדוחות והנתונים לא נמצאה אינדיקציה לפער תזרימי או תקציבי, וכי הדיווחים שהועברו זהים לדיווחים קודמים. לטענת האוצר, פיצוי הסכמי השכר הוטמע במדדי האשפוז, ולכן אין סיבה שבית החולים לא יעמוד בהתחייבויותיו לשכר.

מנגד, הנהלת הדסה הסבירה כי הארכת ימי האשראי ל“שוטף פלוס 60” ואף מעבר לכך יוצרת מצב שבו עשרות אחוזים ממחזור הפעילות מצויים בכל רגע נתון אצל הלקוחות, וכי פער תזרימי מתמשך הופך בפועל לבעיה תקציבית מצטברת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. העובדים מזהירים: לא נעמוד בין הצדדים נציגי העובדים והאיגודים הדגישו כי לא יסכימו להיות “כרית אוויר” בין המדינה להנהלת בית החולים. לדבריהם, חוסר ודאות לגבי השכר אינו מתקבל על הדעת בתקופה של עומס חריג על המערכת, והם הזהירו מצעדים ארגוניים אם השכר לא ישולם במלואו ובמועדו. יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי דרש ממנכ"לי האוצר, הבריאות והדסה לקיים פגישה מקצועית דחופה, לרדת לפרטי המחלוקת ולהציג לוועדה מסקנות משותפות בתוך שבוע. “לא נעזוב את זה”, הבהיר, “זה אירוע בלי אופוזיציה וקואליציה”. הוועדה קבעה דיון המשך כדי לוודא שהפערים מוסברים ונמצא פתרון שימנע פגיעה בעובדים ובשירותי הבריאות בירושלים.