יו"ר רשימת בנט 2026, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, קרא (23.12.25) למצות חקירה מלאה בפרשת "קטרגייט", והגדיר אותה "הבגידה החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל". הדברים נאמרו בהצהרה פומבית מיוחדת שמסר בנט, ללא שאלות עיתונאים, ובה הטיח האשמות חריפות ביועצים הקרובים ביותר של ראש הממשלה. בנט טען כי לפי החומרים שנחשפו, יועצים בכירים הפועלים מתוך לשכת ראש הממשלה קידמו, לדבריו, אינטרסים של קטר - מדינה שהגדיר כ"מדינת אויב" - תמורת כספים, וזאת בזמן מלחמה מול חמאס, אותו הגדיר כארגון חסות של קטר. לדבריו, לאחר כל פעולה כזו הועברו דיווחים לגורמים הקטריים שהפעילו אותם. הוא הדגיש כי בשלב זה אינו טוען שראש הממשלה נתן הוראה לפעול למען קטר או שהיה מודע לקבלת הכספים, אך הציב שאלה מרכזית אחת: מדוע ראש הממשלה שותק ומדוע, לשיטתו, לא פעל מיד עם היוודע הפרשה. קריאה ישירה לשב"כ ולמשטרה בהצהרתו, שבה היה בין שני דגלי הלאום, פנה בנט ישירות לשירות הביטחון הכללי ולמשטרת ישראל, וקרא להם "למצות את החקירה עד תום". לדבריו, חובתם הלאומית של גורמי האכיפה היא להגיע לכל המעורבים בפרשה, לרבות בדרג הלשכתי והמדיני, ולברר שלוש שאלות מרכזיות: מי ידע ומתי על הקשרים עם קטר, האם נחשפו מקורות מודיעין סודיים, ומה עשה ראש הממשלה מרגע שהפרשה נודעה לו. בנט תיאר את המצב כ"עננת חשד כבדה" המרחפת מעל קודש הקודשים של ביטחון ישראל, והזהיר מפני פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית והביטחונית אם הדברים לא ייבדקו לעומק. תגובת הליכוד: "עלילות דם וקטרפייק" הליכוד הגיב בחריפות לדברי בנט ודחה את ההאשמות מכל וכל. בהודעת המפלגה נמסר כי שרוליק איינהורן ואלי פלדשטיין "מעולם לא היו חלק מלשכת ראש הממשלה", וכי בכל החומרים שפורסמו אין, לטענת הליכוד, כל בדל למעורבות של לשכת ראש הממשלה או מי מטעמה. עוד נמסר כי מראשית המלחמה לשכת ראש הממשלה וראש הממשלה תקפו את קטר, וכי ראש הממשלה אף ספג ביקורת ציבורית וביטחונית על קו זה בטענה שהוא עלול לסכן את עסקת החטופים. בליכוד הוסיפו כי בנט עצמו "בגד בבוחריו" כאשר הקים ממשלה עם רע"ם, והאשימו אותו בניסיון להסיט את הדיון הציבורי באמצעות "המצאת עלילות דם". לפי הודעת הליכוד, בנט מודע לכך שבית המשפט כבר קבע כי פרשת קטר־גייט היא "קטרפייק" ואין בה עבירה, אך לדבריהם הוא ממשיך למחזר את הטענות כדי להסיט את הדיון מפרסומים אחרים בעניינו.