רשות ניירות ערך קיבלה אור ירוק לתקציב 2026 בהיקף של כ־256 מיליון ש"ח, ובמקביל הודיעה על כוונה להפחית אגרות לחברות בהיקף משמעותי, בעקבות עודפי תקציב ובקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי. לפי הנתונים שהוצגו, התקציב לשנת 2026 גבוה בכ־25 מיליון ש"ח מהתקציב המאושר ל־2025. תקן כוח האדם ברשות עומד על 250 משרות. תקציב המיזמים לשנת 2026 ממעודפי 2025 יעמוד על 40 מיליון ש"ח. תקציב מערכות המידע נקבע על כ־34 מיליון ש"ח, ותקציב הפיתוח, בעיקר למערכות מידע, על כ־24 מיליון ש"ח. מקורות המימון העיקריים: אגרות שנתיות בהיקף כ־114 מיליון ש"ח ואגרות תשקיף בהיקף כ־93 מיליון ש"ח. שוק ההון עמד בלחצים בדברי הרקע שהניחה הרשות לדיון צוין כי שוק ההון הישראלי הפגין עמידות בתקופת הלחימה, שהתבטאה בהתחזקות המטבע המקומי, עליות במדדי המניות וירידה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. יו"ר רשות ניירות ערך, יוסף (ספי) זינגר, תיאר תמונה אופטימית ביחס לחששות שקדמו לתקופה האחרונה: "חשבנו על מצב הרבה יותר קשה, חששנו מנפילות הרבה יותר קשות. לא חשבנו שאחרי שנתיים של מלחמה המשק יהיה במצב כ"כ טוב". לדבריו, השנה בבורסה הישראלית הייתה מהטובות מזה עשורים, גם על-רקע מלחמה ומלחמה מול אירן, והוא ייחס זאת לחוסן, למוסדיים ולאמון במוסדות. יוסף זינגר פירט נתונים מרכזיים שהציגו בדיון, ובהם חציית שווי שוק של טריליון ש"ח במדד ת"א־35, מחזור מסחר יומי ממוצע של כ־4.5 מיליארד ש"ח, 133 גיוסי אגרות חוב קונצרניות, 20 חברות חדשות שהנפיקו מניות בהנפקה ראשונית ו־30 חברות שגייסו אגרות חוב לראשונה. עוד אמר כי השוק "גדל ב־50 חברות חדשות" תוך לחצים כבדים. הנחות אגרות: רוחבי ועוד רכיב מותנה לצד האישור התקציבי, אחד הצירים המרכזיים בדיון היה שאלת האגרות שמשלמות החברות לרשות. יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי ביקש כי לאור עודפי התקציב, תיכלל הפחתה באגרות כבר בשנה הבאה. מנכ"ל הרשות, עודד שפירר, השיב כי הרשות מקדמת מהלך שהוא "הפחתה חכמה יותר" שתכלול גם רכיב מותנה, כך שחברות שיבצעו פעולה שתועיל לציבור המפוקח יוכלו לזכות בהנחה, והדבר יעוגן בתקנות שיובאו לוועדה במהלך השנה הקרובה. זינגר הודיע על היקף ההפחתות המתוכנן: "נביא הפחתות משמעותיות השנה, בין 45 ל־50 מיליון ש"ח". הוא הוסיף כי הכוונה היא להפחתה רוחבית לכולם, לצד רכיב דיפרנציאלי לחברות שיבצעו פעולות שמיטיבות עם השוק, למשל תרגום דוחות לאנגלית, פעולה שלדבריו תועיל למשק אך עולה לחברות כסף. איגוד החברות הציבוריות וגורמי שוק נוספים קראו בדיון לקבוע הנחה קבועה ולא להתנות אותה, וכן ליישם את ההפחתה בהקדם. לאן הולך הגידול: מעבר משרדים ומרכז השקעות שפירר הסביר כי הגידול בתקציב כולל שתי הוצאות חד־פעמיות מרכזיות. הראשונה היא מעבר משרדי הרשות בתל אביב ועלויות שיפוץ בהיקף כ־30 מיליון ש"ח, במסגרת הסכם שכירות ל־25 שנה, לשטח של כ־4,700 מ"ר. השנייה היא הקמת "מרכז ההשקעות" שהרשות מקווה לפתוח בתוך כשנה וחצי, מהלך שהוא הגדיר כהוצאה חד־פעמית שייתכן שתופיע גם מעבר לפעם אחת. אכיפה, תשלומים ומידע פיננסי: הרשות מרחיבה פעילות בדברי הרקע הובהר כי הרשות ממשיכה לקדם התאמה של האסדרה המקומית לתקנים בין־לאומיים והסרת חסמים בשוק. עוד צוין כי מקודמת חקיקה להסדרת פעילות הגורמים שבאמצעותם מתבצע המסחר בניירות ערך, במטרה להגביר את הגנת המשקיעים ולעודד תחרות מול המערכת הבנקאית הדומיננטית בתחום. הרשות פועלת גם בתחום שירותי התשלום, לרבות ארנקים מקוונים וסליקה, וניתנו רישיונות לחמישה גופים ראשונים. בתחום אסדרת נותני שירותי מידע פיננסי, המאפשרים ללקוחות תמונה מלאה בזמן אמת על מצבם הכספי, הוענקו עד כה 25 רישיונות, שישה מהם בשנה החולפת. בצד האכיפה נמסר כי חל בשנה האחרונה גידול משמעותי בהיקף התיקים המנהליים ובהיקף מקרי העיצומים הכספיים, וכן בהליכי ביטול רישיון. הרשות מתכננת ב־2026 לבצע ביקורות בתאגידים מדווחים ואצל מתווכים בהשקעות ולהמשיך בבדיקת השקעות לא מפוקחות לאיתור פעילויות החורגות מהוראות דיני ניירות ערך. זינגר התייחס גם למאבק בהונאות: "זרוע נוספת שהשקענו בה הרבה במהלך השנה, היא המלחמה בהונאות". לדבריו, מדובר בהונאות חוצות גבולות ומגזרים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ויותר, והרשות חיזקה אכיפה, טכנולוגיה והסברה. נתוני היקף: תאגידים מדווחים ונכסים מנוהלים לפי הנתונים שהוצגו, מחלקת התאגידים ברשות מפקחת על 652 תאגידים מדווחים הנסחרים בבורסה: 494 חברות ציבוריות הנסחרות בישראל בלבד, 110 חברות אגרות חוב כולל מנפיקות תעודות מטבע ו־48 חברות דואליות. עוד נמסר כי נכון לסוף אוגוסט 2025 שווי השוק של המניות ויחידות ההשתתפות עומד על כ־1.54 טריליון ש"ח, ושווי השוק של אגרות החוב הקונצרניות על כ־548 מיליארד ש"ח. במחלקת ההשקעות צוין כי הרשות מפקחת על ניהול כספי ציבור בהיקף כולל של כ־1.6 טריליון ש"ח. שווי הנכסים המנוהלים עומד על כ־469 מיליארד ש"ח לעומת כ־416 מיליארד ש"ח בסוף 2024, ושווי הנכסים המיועץ, המתבצע בעיקר דרך המערכת הבנקאית, עומד על כ־417 מיליארד ש"ח. בענף קרנות הנאמנות נמסר כי נכון לסוף אוקטובר פועלות 2,385 קרנות המנהלות כ־737 מיליארד ש"ח, לעומת 2,290 קרנות שניהלו כ־597 מיליארד ש"ח בתום 2024.