בדיון משותף (23.12.25) של הוועדה לביקורת המדינה עם ועדת הכלכלה, הוצג פער חד בין הצהרות המדינה על התקדמות באסדרה לבין טענות התעשיה על חסמים יומיומיים מול הבנקים. החברות מזהירות מפני הפסדים, בריחת לקוחות והעתקת פעילות לחו"ל, בעוד רשות המיסים טוענת כי מרבית בעיות המיסוי כבר נפתרו, ושבקרוב תונח הצעת חוק להסדרת התחום. המספרים והפוטנציאל: הכנסות מס גדולות, אי־ודאות גדולה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, תיאר שוק עולמי שצמח במהירות והגיע בשיאו להיקף של כ־3 טריליון דולר. לדבריו, גם בישראל מדובר בפעילות רחבת היקף, עם פוטנציאל גביית מס המוערך בכ־2-3 מיליארד שקל בשנה. המסר שלו היה ברור: בלי אסדרה מתואמת וברורה בין הגופים, המדינה תתקשה לגבות מס, והמשק יפסיד צמיחה. מ"מ יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אביגדור ליברמן, הציב את הבעיה במוקד המעשי: התחום לא נעלם, אלא מתרחב, ובינתיים ישראל “מפגרת מאחור” באסדרה. הוא הגדיר את הבנקים כצוואר הבקבוק המרכזי, וטען שחלק מהעשייה הישראלית כבר נודדת החוצה בפועל, למרות שמדובר בטכנולוגיות שפותחו כאן. דוח המבקר: פערים שנשארו גם אחרי צעדים מתקנים עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי דוח מבקר המדינה לשנת 2025: קיימות לקונות באסדרת התחום היוצרות חוסר ודאות. לפי הדברים שנאמרו בדיון, אי־הוודאות פוגעת בהתפתחות החברות וביכולת המדינה לממש את פוטנציאל הכנסות המס. הוא גם הדגיש כי נעשו פעולות מאז סיום כתיבת הדוח, אך נדרשת עבודה נוספת לצמצום פערים. המדינה: חקיקה בדרך, ובמיסוי "כמעט הכל נפתר" נציג אגף החשב הכללי במשרד האוצר, חובב אלסטר, דיווח כי מקודמות שתי חקיקות ראשיות ומספר חקיקות משנה, כולל תיקונים לפקודת מס הכנסה ותקנות לניכוי מס במקור, לצד ניסיון ליצור הגדרות אחידות בין הגופים הרלוונטיים. נציג רשות שוק ההון, אלי טובול, אמר כי הרשות מקדמת חקיקה, לרבות פיקוח על מטבעות יציבים, וציין כי בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם תזכיר חוק חדש, תוך עבודה מול בנק ישראל וגורמים נוספים. הקו החד ביותר הגיע מרשות המיסים: מנהלת תחום הקריפטו, הילה גרטי, אמרה כי “99% מהבעיות לתשלום מס נפתרו”, וכי אין קושי עקרוני למי שמדווח כחוק לשלם מיסים. לדבריה, הרשות הציבה יעד להעצמת האכיפה והגדלת מספר המדווחים, על-רקע פער בין מספר המחזיקים בנכסים דיגיטליים לבין המדווחים בפועל. היא הוסיפה כי הרשות מקדמת חקיקה שתכלול הגדרת “נכס דיגיטלי”, חובת ניכוי מס במקור והקלות מסוימות כפוף לתקרות. הבנקים על השולחן: “בדיקות מורכבות”, ובשטח חסימה נציגת בנק ישראל הסבירה כי הכנסת כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים למערכת הבנקאית מחייבת בדיקות מורכבות של מקור הכספים, וכי הבנקים משכללים כלים, אך התחום עדיין אינו משולב באופן מלא בפעילות הבנקאית. מול זה, נציגי החברות טענו שהמורכבות הפכה בפועל לסירוב או לגרירת רגליים שמונעת פעילות חוקית. ניר הירשמן מאיגוד חברות הקריפטו אמר שחברות מתקשות לשלם מיסים ולפעול מישראל משום שהבנקים מסרבים לקבל כספים שמקורם בפעילות בתחום. הוא טען כי מעל 150 משרות אבדו, 13 חברות העבירו פעילות לחו"ל, וחברות נוספות מתקשות לגייס עובדים בישראל בגלל אי־יכולת להכניס כספים למערכת הבנקאית. נציגים נוספים הדגישו כי הרצון לשלם מס קיים, אך הביורוקרטיה והחסמים הבנקאיים חוסמים את נקודת המגע החיונית: הבנק המסחרי, שבו נדרש המהלך לשם תשלום המס והמשך פעילות סדירה. הטענה של רשות המיסים על פתרון "99%" מחדדת שאלה פשוטה: אם כמעט הכל נפתר, מדוע חברות עדיין מתארות קושי לשלם מס ולפעול מישראל. ייתכן שהפער אינו במנגנון המס עצמו, אלא ביכולת המעשית להעביר כספים דרך הבנקים ובדרישות הבקרה שלהם. אם כך, החקיקה לבדה לא תספיק בלי מנגנון יישומי שמכריע מה נדרש מהלקוח ומהבנק, ובאילו לוחות זמנים.