גורמי פשיעה, מלביני הון וארגוני טרור עוברים יותר ויותר לשימוש ב-Stable coins ("מטבעות יציבים") - מטבעות קריפטו ששוויים צמוד למטבעות רשמיים, בעיקר לדולר. כך מתריעה (24.12.25) הרשות לאיסור הלבנת הון. מדובר במטבעות הנחשבים לבטוחים יותר מאשר המטבעות המוכרים (דוגמת ביטקוין), ומספר מדינות אף מקדמות אסדרה שתאפשר להכיר בהם. כעת מתברר, שגם הם עלולים לשמש לצרכים פסולים ואף מסוכנים. עוד אומרת הרשות, כי הגידול העצום בהשקעות בארץ ובעולם בנכסים וירטואליים, הביא עימו גם גידול בהיקפי ההונאות כלפי המשקיעים. כמו-כן, חל גידול בשימוש בנכסים וירטואליים כאמצעי להלבנת ההכנסות המופקות מן ההונאות. מתקפות כופרה ממשיכות להוות איום משמעותי בהקשר לשימוש בנכסים וירטואליים, לאור דרישות כופר גדלות בנכס וירטואלי. הרשות מעלה גם את החשש מפני העלמות מס בהיקפים גדולים, תוך הסתייעות בזירות מסחר זרות או בעלות משטר פיקוח רופף, לצורך הסתרת הפעילות הפיננסית. זאת, בשל הקלות שבהעלמת הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים, כמו גם מורכבות האסדרה המיסויית של נכסים וירטואליים, הנובעת ממאפייניהם הייחודיים ומפערים רגולטוריים בתחום. "גם בתחום מימון הטרור נרשם שימוש גובר בנכסים וירטואליים, עם העדפה למטבעות יציבים ושיטות פעולה מתוחכמות יותר, הכוללות מעבר תכוף בין כתובות ארנק חדשות, פרסום כתובות ארנק בערוצי מדיה מגוונים ושיתוף ידע בין פעילים לגבי פלטפורמות מומלצות, שירותים ייעודיים והתפתחויות טכנולוגיות חדשניות, כדוגמת פלטפורמות מסחר בין עמיתים, (P2P) יישומי כלכלה מבוזרת (DeFi) ומסחר באמצעות בוטים בפלטפורמות חברתיות" מתריעה הרשות. הרשות פרסמה שורה ארוכה של דגלים אדומים, במטרה לחזק את המודעות הציבורית לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מפעילות בנכסים וירטואליים ואת היכולת של המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע עליהם. היא מדגישה, כי אין בקיומו של דגל אדום בודד כדי להעיד בהכרח על סיכון להלבנת הון או מימון טרור, אם קיים הסבר מניח את הדעת לפעילות זו. במקביל, ככל שגדל מספרם של הדגלים האדומים בפעילות מסוימת - כך גדל החשש שמדובר בפעילות בלתי חוקית.