עורך הדין והלחצים: “אתם עלולים להיפגע” נקודת ציר נוספת היא בחירת הייצוג המשפטי. הוריו שוכרים עבורו את עודד סבוראי, פרקליט שמזוהה ציבורית עם מחאת קפלן. פלדשטיין טוען שהבחירה הזו “לא התקבלה בשקט” ושנעשו ניסיונות לשנות אותה באמצעות לחצים ואיומים מרומזים: “אתם עלולים להיפגע”. הוא אף אומר: “יש לשב"כ מה ללמוד מאיך שהפעילו פה לחצים”. הדברים הללו נמסרים כעדותו האישית, ללא פירוט שמאפשר לקבוע מי הפעיל את הלחץ ובאילו נסיבות מדויקות. רגע הנטישה: כשהתמונה מבחינתו “התבהרה” פלדשטיין מספר שהפגישה הראשונה עם עורך הדין - לאחר כעשרה ימים - הייתה הרגע שבו קיבל לראשונה תמונת מצב חיצונית. לדבריו, הוא סירב להאמין שלשכת ראש הממשלה מתנערת ממנו, עד שעורך דינו הציג לו גזרי עיתונים והבהיר כיצד הוצג בציבור. כאן, לפי תיאורו, “נפל האסימון”: “זה הרגע שבו הבנתי שאני לבד… הפרקליטות נגדי, השב"כ נגדי, ועכשיו גם ראש הממשלה נגדי. עכשיו לכולם נוח להקריב אותי”. בתוך הקו הזה הוא משבץ גם משפט שלדבריו שמע קודם לכן מעופר גולן: “לנתניהו אכפת רק מנתניהו” - משפט שהפך בעיניו להסבר למציאות שנחשפה לו בדיעבד. בהמשך הוא מתאר “מהפך” בלשכה, שלטענתו הגיע מאוחר מדי: אחרי שהוגש כתב אישום רק נגדו, מתפרסם הסרטון שבו נתניהו מתאר אותו כ“ציוני נלהב”, והלשכה מנסה לחבק. פלדשטיין מציג זאת כחיבוק תועלתני ולא כנאמנות אמיתית. “אתה פראייר”: המעבר ל“לספר הכול” פלדשטיין מתאר כיצד חוקרי השב"כ מזהים את נקודת השבר ומגבירים את הלחץ במטרה שיאמר מי בלשכה ידע או הורה על ההדלפה. הוא אומר שחש פחד ממשי לפגיעה בו. לאחר כ־15 ימים במעצר שב"כ הוא מועבר, לדבריו, לחקירת משטרה בכלא אשל, ומשם לחקירה בלהב 433. שם, לפי גרסתו, נאמר לו משפט שמסמן שינוי תודעתי: “נגמרה החקירה, אבל אם כל מה ששמעתי פה נכון - אתה פראייר”. זמן קצר אחר כך הוא מתאר כיצד החליט להפסיק “להיות פראייר” ולמסור גרסה רחבה יותר, כולל פירוט עם מי דיבר ועם מי התייעץ.

העימות עם יונתן אוריך זהו הרגע הדרמטי ביותר בתיאורו: העימות בחדר החקירות עם יונתן אוריך. פלדשטיין מספר שאוריך נכנס לחדר "מוכה הלם", לא מרים את העיניים ולא מביט בו. הוא מתאר כיצד הטיח בו סתירות לכאורה במסרים של הלשכה: פעם “קולגה”, פעם “לא מכירים”, פעם “פטריוט”, פעם “כלום” - ושואל “שמישהו יסביר לי מי אני”. לדבריו, הוא טען בפני אוריך שעל מסמך אחד שהדליף “בשבילכם ובאישורכם” ננטש, בעוד שאילו היה מדובר במסמך אחר “הייתם מגבים זה את זה”. אוריך, לפי גרסת פלדשטיין, השיב לו: “אני רואה שהם שברו אותך”. פלדשטיין מצדו טוען: “הם לא שברו אותי... אתה שברת אותי”. אלמנט נוסף שמקבל מקום בפרק הוא הצגת תכתובות שמטרתן להראות שפלדשטיין פעל בצמידות ללשכת נתניהו עד שעות ספורות לפני מעצרו. לפי התיאור, מדובר בהתכתבויות המעידות על חלוקת עבודה ותדרוך עיתונאים סביב אירועים ביטחוניים רגישים, באופן שסותר את הטענה הפוליטית שלפיה לא היה חלק מן הלשכה.

תגובות: הכחשה גורפת, מתקפה אישית והסתייגות שב"כ לשכת ראש הממשלה מסרה כי מדובר ב“טענות שקריות וממוחזרות”, וכי ראש הממשלה מעולם לא נתן הוראה להדליף מידע, לא עסק בעקיפת צנזורה ולא היה שותף למהלך בלתי חוקי. אוריך מסר כי פלדשטיין “קורבן טראגי”, וטען שטענותיו “שקריות” לאחר ש“שברו אותו”. עופר גולן מסר כי פלדשטיין משקר וכי מדובר “פייק מוחלט”, תוך אמירה שמצוקתו ניכרת. השב"כ מסר כי החקירה נוהלה על-ידי שב"כ ומשטרת ישראל ובסופה הוגש כתב אישום, אך לא יתייחס להליכי חקירה בתיק ביטחוני שההליכים בו בעיצומם. גלנט לא מסר תגובה, לפי השידור. עוד הודגש כי ראש הממשלה נתניהו אינו נחשד באף אחת מן הפרשות.