ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר בשבוע הבא (28.12.25) תיקון לפקודת בתי הסוהר, לפיו מי שיורשעו בריגול או בגידה - לא יוכלו לזכות לשחרור מינהלי. התיקון הוגש בידי המשרד לביטחון לאומי בתיאום עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. יצוין, כי עבירות משני פרקים אלו בחוק העונשין מיוחסות למי שמואשמים בפעילות לטובת אירן, כמו גם לנאשמים ולחשודים בפרשות קטרגייט והמסמכים המסווגים. שחרור מינהלי הוא אחת הדרכים להתמודדות עם העומס בבתי הסוהר. אם כמות האסירים עולה על המספר שקבע השר לביטחון לאומי, נציב שירות בתי הסוהר מורה לשחרר אסירים שתקופת המאסר שנותרה להם אינה עולה על זו המירבית הקבועה בחוק. מדובר על אסירים בעבירות קלות יחסית, שנדונו לכל היותר לשלוש שנות מאסר, או לתקופות ארוכות יותר וועדת השחרורים מצאה שניתן לשחררם מוקדם יותר. תקופת הקיצור המינהלי גדלה ככל שהעונש חמור יותר. כך למשל, מי שנדונו לעד שישה חודשי מאסר, יוכלו לקבל קיצור של שמונה שבועות; תקופות מאסר של 36-30 חודשים מאפשרות קיצור של 21 שבועות; ו-78 חודשי מאסר ומעלה - קיצור של 30 שבועות. השחרור ניתן באופן אוטומטי, למעט בעבירות מין, אלימות חמורה ואלימות במשפחה. כבר כיום לא זכאים לשחרור מינהלי מי שהורשעו בעבירות ביטחוניות, וההצעה הנוכחית היא להרחיב מגבלה זו. עבירות ריגול כוללות בין היתר מגע עם סוכן זר, החזקת ידיעה סודית או מסירתה - עבירות שהועלו בפרשות קטרגייט והמסמכים. עבירות בגידה כוללות בין היתר סיוע לאויב במלחמה - עבירה המיוחסת לכמה מהנאשמים בפעולות למען אירן. התפוסה המירבית בבתי הסוהר עומדת על 14,400, אך בפועל היא גבוהה בכ-50% בשל מעצר אלפי מחבלים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל (ותנאי הכליאה הקשים ממילא החמירו במידה ניכרת). על-פי ההצעה, "במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה בכמות הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשל עבירות בגידה וריגול. לעמדת גורמי הביטחון, מדובר בעבירות חמורות, בעלות פוטנציאל לפגיעה ממשית ומובהקת בביטחון המדינה. הסיכון לביטחון המדינה הטמון בעבירות אלה מחדד את הצורך במיצוי הדין עם מי שהורשעו בעבירות אלה, ובהחרגתם מהסדר השחרור המינהלי דרך קבע".