בראיון ראשון לתוכנית "עובדה" בערוץ 12, רומי גונן - שנחטפה ממסיבת הנובה והוחזקה בשבי בעזה במשך 471 ימים - מספרת לעיתונאי בן שני ומתארת בפירוט את רגעי החטיפה, את השיחה האחרונה עם אמה בזמן שנחטפה, ואת מה שעברה בשבי. לדבריה, התחנה הראשונה לאחר החטיפה הייתה בית החולים שיפא בעזה, שם עברה ניתוח בהשפעת סמים. "אני הייתי בטוחה שאני הולכת לקום בלי יד", היא מספרת. כבר ביום הרביעי לשבי, איש צוות רפואי ניצל את מצבה ונכנס איתה למקלחת: "אני נכנסת להתקלח והוא הרשה לעצמו להיכנס כי הוא 'אח' שבא לעזור לי, ואני פצועה ואין לי שום כוח עליהם". בהמשך, כשהועברה לדירה במחנה הפליטים שאטי, היא מתארת כיצד אחד השובים החל לגעת בה: "אני פתאום מרגישה שהוא מתקרב אליי, עושה לי מסאז' בגב, ואז מתחיל לרדת לי למותניים - ושם חתכתי את זה. אמרתי לו 'תפסיק לגעת בי'... ואז הוא אומר לי: 'מהיום אני ואת ישנים מזרון ליד מזרון, כל לילה אני אוזק אותך'". על האירוע החמור ביותר היא מספרת: "עד שאתה לא בסיטואציה, אתה לא יכול להבין מה קורה לגוף. פחד לפעמים משתק - ואני השתתקתי. אני ממש נגעלת, ולמה? למה? המילה הקבועה שלי עם כולם - זה פשוט לא פייר". היא מתארת את הרגע שבו איים עליה באקדח: "הוא מצמיד לי אקדח לראש ואומר לי: אם תספרי את זה למישהו - אני הורג אותך". רומי מתארת גם את הדיסוננס הקשה: "אני מסתכלת דרך חלון קטן ורואה שמיים כחולים וציפורים מצייצות, ובפנים - גועל נפש. זה רגע שאני לא אשכח בחיים שלי". בהמשך היא מתארת את מסע ההעברה למסתור חדש: "כל מה שאני רואה מולי זה מחבל אחד עם בגדים של חמאס, כאפיה על הפנים והוא כבר עם הקלאץ', ככה מוכן. אני אומרת לו 'עכשיו אתם הולכים להרוג אותי?' ואז הוא אומר לי: 'עכשיו אנחנו יורדים מתחת לאדמה'". העדות יוצאת הדופן מצטרפת לשורת עדויות קשות של נשים ששוחררו מהשבי, ומעלה שאלות כבדות משקל על פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם.