משרד התיירות פרסם מכרז פומבי חדש לשכירת יועץ תקשורת שיטפל בקשרי המשרד עם התקשורת הזרה הפועלת בישראל, כחלק ממהלך רחב לחיזוק תדמיתה של ישראל בעולם ולסיוע בהתאוששות ענף התיירות לאחר תקופת המלחמה.
ממסמכי המכרז עולה כי מדובר בהתקשרות אסטרטגית, שמטרתה ללוות את פעילות ההסברה של משרד התיירות כלפי עיתונאים, סוכנויות ידיעות וכלי תקשורת זרים הפועלים בישראל. בין הגופים המוזכרים: רויטרס, AP, AFP, בלומברג וסוכנויות בינלאומיות נוספות, שלהן השפעה רחבה על אופן הצגת ישראל בעולם.
במשרד התיירות מדגישים כי התקשורת הזרה מהווה “מכפיל כוח תודעתי”, במיוחד בתקופה שבה ישראל פועלת לשקם את תנועת התיירות הנכנסת ולחזק את התדמית הבינלאומית שלה. על-פי נתוני המשרד, בשנה רגילה מכניסה התיירות לישראל למעלה מ־20 מיליארד שקלים למשק, ולכן החשיבות המיוחסת לחשיפה חיובית גבוהה במיוחד.
מה יידרש מהיועץ שייבחר
לפי מסמכי המכרז, היועץ שייבחר יידרש לספק מעטפת מלאה של פעילות תקשורתית מול עיתונאים זרים, ובה בין היתר:
- סיוע במענה לפניות עיתונאים מחו"ל
- ליווי ביקורי בכירים, ידוענים ואנשי ציבור בישראל
- ייזום והפצה של הודעות לעיתונות הזרה
- סיוע בהפקת סיורים, מסיבות עיתונאים וכתבות תיירות
- ליווי קמפיינים פרסומיים של המשרד בזירה הבינלאומית
- חשיפת מיזמי תיירות, אתרים, מלונות וממצאים ארכיאולוגיים
עוד נקבע כי כל פעילות תיעשה רק באישור מראש של אגף הדוברות במשרד, וכי נדרשת זמינות גבוהה מצד היועץ, לרבות תגובה מהירה לאירועים מתפתחים.
תנאי סף מחמירים וניקוד איכות גבוה
המכרז קובע תנאי סף ברורים:
- היועץ חייב להיות בעל תואר אקדמי
- נדרש ניסיון של לפחות שבע שנים בייעוץ לתקשורת זרה
- ניסיון מוכח בעבודה מול גופים ציבוריים
- שליטה מלאה באנגלית ברמת שפת אם
הצעות המועמדים ייבחנו בשקלול של איכות ומחיר, כאשר לאיכות ניתן משקל גבוה במיוחד של 70 אחוזים, לעומת 30 אחוזים למחיר בלבד. בין רכיבי האיכות: ראיון אישי, ניסיון מוכח, דוגמאות לפרסומים בתקשורת זרה וחוות דעת מלקוחות קודמים.
במסגרת ההליך יידרשו המועמדים גם להציג שלוש דוגמאות לפרסומים בתקשורת בינלאומית שנעשו ביוזמתם, ולפרט את תרומתם להיקף החשיפה ולמסרים שהועברו.
התקשרות ארוכת טווח
ההתקשרות עם הזוכה צפויה להיחתם לתקופה של שנה אחת, עם אפשרות להארכה של עד ארבע שנים נוספות. המשמעות היא שהיועץ שייבחר עשוי ללוות את פעילות ההסברה התיירותית של ישראל לאורך תקופה ממושכת, לרבות בשנים הקריטיות של חזרת התיירות העולמית לפעילות מלאה.
המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל־18 בינואר 2026, והראיונות עם המועמדים צפויים להתקיים בסמוך למועד זה.
הקשר הרחב: תדמית, תיירות ומלחמה
ברקע המכרז עומדת ההבנה כי מאבקי התודעה בזירה הבינלאומית משפיעים ישירות גם על הכלכלה הישראלית. במשרד התיירות רואים בתקשורת הזרה גורם מרכזי בעיצוב דעת הקהל בעולם, ובהשפעה על החלטות של תיירים, חברות תעופה ומשקיעים.
לכן, בניגוד למכרזים טכניים, מדובר במהלך בעל משמעות מדינית־כלכלית רחבה, שנועד לחזק את הנוכחות הישראלית בשיח הבינלאומי דווקא בתקופה רגישה.