השחקנית בריז’יט בארדו, מי שנחשבה לאחת הנשים היפות והמשפיעות ביותר של המאה ה-20, הלכה לעולמה בגיל 91. בארדו, שהייתה סמל בינלאומי של יופי, חירות ונשיות משוחררת, פרשה מעולם הקולנוע כבר בשנת 1973, אחרי קריירה מרשימה שכללה 46 סרטים, והקדישה את חייה למאבק למען זכויות בעלי חיים. בארדו נולדה בפריז בשנת 1934 למשפחה בורגנית, החלה את דרכה כרקדנית קלאסית ודוגמנית, ובשנות ה-50 פרצה למסך הגדול והפכה לאייקון עולמי בזכות סרטים כמו "ואלוהים ברא את האישה" בבימוי רוז’ה ואדים. היא הייתה לא רק יפהפייה, אלא גם אישיות פורצת דרך - חופשייה, נועזת, עם חוש הומור חד ויכולת לשבור מוסכמות. בארדו עוררה השראה בקרב נשים רבות והפכה לדמות נערצת גם מחוץ לצרפת. חייה האישיים היו סוערים, עם קשרים מתוקשרים לבמאים, שחקנים ואמנים כמו סרז’ גינסבורג, אך מאחורי הזוהר הסתתרו גם רגעים של משבר ודיכאון. בשנות ה-70, לאחר ניסיון התאבדות כושל, החליטה להתרחק מהאור הזרקורים ולחיות חיים שקטים בסנט-טורפה לצד בעלה ברנאר ד’אורמאלה, לו נישאה ב-1992. בארדו לא חזרה עוד למסך, אך השפעתה על עולם הקולנוע, האופנה והתרבות נותרה עצומה. היא הייתה סמל של נשיות משוחררת, יופי טבעי ומרד חברתי, והפכה לדמות מפתח בשיח על חירות אישית. בעשורים האחרונים הקדישה את כל מרצה למאבק נגד התעללות בבעלי חיים והקימה קרן בינלאומית להגנתם. במותה, העולם נפרד מאגדה אמיתית - אישה שהפכה לאייקון תרבותי, שינתה את פני הקולנוע והשאירה חותם בל יימחה על דורות של יוצרים ומעריצים.