ההכרה הרשמית של ישראל בסומלילנד כמדינה עצמאית ממשיכה לטלטל את המזרח התיכון והזירה הבינלאומית. בתוך שתי יממות מההודעה נרשמו גינויים חריפים מצד מדינות ערב, אזהרות מרומזות מסעודיה, תמיכה פומבית מטאיוואן ודרישה סומלית לדיון דחוף במועצת הביטחון של האו"ם. במקביל, הנהגת סומלילנד מנסה לבלום את הסערה ומבהירה: אין קשר לעזה, אין כוונה לקלוט תושבים מהרצועה, ואין כוונה לערער את היציבות האזורית. אזהרה סעודית: “המהלך מרחיק את הנורמליזציה” גורם בבית המלוכה הסעודי אמר ל־N12 כי ההכרה הישראלית בסומלילנד “מרחיקה את הנורמליזציה עם ריאד ומבודדת את ישראל עוד יותר באזור”. לדבריו, המהלך נתפס כחלק ממדיניות חד־צדדית שמחריפה את המתיחות האזורית. אותו גורם הוסיף באזהרה מרומזת: “אם ישראל מצפה להבנה, כדאי שתשאל את עצמה כיצד תגיב אם סעודיה תתמוך בגורמים פלשתינים בגדה ובעזה או בגורמים לבנוניים בדרום לבנון”. האמירה מגיעה על-רקע רגישות גבוהה ביחסים בין ירושלים לריאד, ועל-רקע ניסיונות עבר לקדם תהליך נורמליזציה רחב יותר שנבלם מאז פרוץ המלחמה בין היתר בשל ההתעקשות הסעודית לכרוך את הנורמליזציה בהכרה במדינה פלשתינית. טאיוואן מברכת: “שיתוף פעולה תלת־צדדי” מנגד, טאיוואן בירכה על ההכרה הישראלית והגדירה אותה כמהלך בעל פוטנציאל אסטרטגי. בהודעה רשמית נמסר כי ההכרה צפויה לאפשר שיתוף פעולה תלת־צדדי הדוק בין ישראל, טאיוואן וסומלילנד, בתחומים אזרחיים וביטחוניים. לדברי גורמים בטאיפיי, מדובר גם במהלך שיחזק את היציבות בנתיבי השיט בים סוף ובמפרץ עדן - אזורים בעלי חשיבות גוברת על-רקע המתיחות האזורית והפגיעה החוזרת בחופש השיט. סומליה תוקפת: “סכנה אזורית חמורה” ממשלת סומליה הגיבה בזעם. שר ההסברה הסומלי, דאוד אויס, אמר לערוץ אלערבי כי מדינתו דוחה לחלוטין את ההכרה הישראלית בסומלילנד, וטען כי מדובר בצעד המסכן את היציבות האזורית. לדבריו: “ההכרזה הזו עלולה לגרום לסכנות אזוריות חמורות, במיוחד במפרץ עדן, בקרן אפריקה ובים סוף. סומליה דוחה אותה באופן מוחלט”. בהמשך לכך ביקשה סומליה, המשמשת כנשיאת מועצת הביטחון לחודש ינואר, לקיים דיון דחוף בנושא. הדיון צפוי להתקיים ביום שני הקרוב בניו-יורק, בהשתתפות נציגי המדינות החברות. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, מסר בתגובה: “ישראל תפעל באחריות ולא תירתע מדיונים פוליטיים שמטרתם לערער על החלטות ריבוניות”. חשש להסלמה אזורית - ועניין צבאי גובר ברקע ההכרזה, מקורות זרים מדווחים על פעילות חריגה בשדה התעופה ברברה שבסומלילנד. לפי פרסומים המבוססים על תצלומי לווין, נבנים במקום מתקנים תת־קרקעיים שעשויים לשמש מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים - אף שסומלילנד אינה מחזיקה בחיל אוויר פעיל. ההכרה הישראלית בסומלילנד לא נותרה ללא הדהוד גם בזירה התימנית. מנהיג החות׳ים בתימן, עבד אל-מלכ אל-חות׳י, פרסם הצהרה חריפה שלפיה כל נוכחות ישראלית באזור סומלילנד תיחשב יעד צבאי לכוחותיו. לדבריו, “ההכרזה של ישראל על הכרתה בסומלילנד היא צעד תוקפני”, והוא הוסיף כי נוכחות ישראלית באזור מהווה, לטענתו, תוקפנות כלפי סומליה ותימן ואיום ישיר על ביטחון האזור. אל-חות׳י קרא לנקוט “צעדים נחרצים” נגד כל נוכחות כזו, והבהיר כי הארגון רואה את ההתפתחויות כחלק ממערכה רחבה יותר על מאזן הכוחות בים סוף ובקרן אפריקה. בדרום תימן, שם פועלים בשנים האחרונות כוחות בדלניים הנתמכים בידי איחוד האמירויות, נרשמת בתקופה האחרונה דריכות גוברת לנוכח המהלך הישראלי. גורמים המקורבים למועצה המעברית הדרומית, השואפת לעצמאות מהשלטון המרכזי בצנעא, רואים בהכרה בסומלילנד תקדים בעל משמעות אזורית רחבה - כזה שעשוי, לדבריהם, לפתוח פתח ללגיטימציה בינלאומית גם למאבקים בדלניים אחרים בחצי האי ערב ובקרן אפריקה. על-פי הערכות מדיניות, בדרום תימן מזהים דמיון בין מצבה של סומלילנד - ישות מתפקדת בפועל מזה שנים, בעלת שלטון עצמאי, גבולות ברורים ויציבות יחסית - לבין המציאות בדרום תימן, הנשלטת בפועל בידי כוחות מקומיים הנתמכים צבאית ופוליטית על-ידי אבו דאבי. גורמים בזירה האזורית מציינים כי עצם ההכרה הישראלית יצרה “רף חדש” לדיון על לגיטימציה מדינתית, גם אם בשלב זה אין כל מהלך רשמי בכיוון זה. סומלילנד: “אין קשר לעזה - ואין עסקה נסתרת” שר החוץ של סומלילנד, עבד א־רחמן דאהר אדם, התייחס בהרחבה לטענות בדבר קשר בין ההכרה הישראלית לבין סוגיית עזה. בראיון לרועי קייס בכאן חדשות הדגיש: “ההכרה אינה קשורה לעזה, ולא הייתה כל הסכמה לקליטת תושבים מהרצועה. כל טענה כזו שקרית ומטעה”. לדבריו, ההכרה הישראלית מהווה המשך ישיר להכרה ההיסטורית שקיבלה סומלילנד מישראל כבר בשנת 1960, והיא מבטאת תהליך מדיני ארוך ולא מהלך נקודתי. עוד אמר: “אנו רואים ביחסים עם ישראל שותפות אסטרטגית ארוכת טווח בתחומי הדיפלומטיה, הכלכלה, החקלאות, המים, הבריאות והביטחון. סומלילנד היא מדינה יציבה, דמוקרטית ובעלת שלטון מתפקד”. נשיא סומלילנד אמר לאחר ההכרזה כי מדובר ב“יום המאושר בחייו”, והדגיש: “אנו מדינה מוסלמית, שוחרת שלום, וההכרה בנו אינה מכוונת נגד אף מדינה. פנינו לדו־קיום ולכבוד הדדי”. לדבריו, ההכרה הישראלית אינה מערערת את היציבות האזורית אלא דווקא מחזקת אותה, וצפויה לעודד מדינות נוספות לבחון מחדש את עמדתן כלפי סומלילנד.