הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בהצעת חוק התקשורת פתחה (28.12.25) את הדיון בפרק המרכזי של הרפורמה - הקמת הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע, שאמורות להחליף את הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולווין. כבר בישיבה הראשונה התברר כי בין משרד התקשורת, משרד המשפטים וחברי הכנסת קיימים פערים מהותיים באשר לסמכויות הרשות, אופן מינויה ועצמאותה. הרכב המועצה והמודל המוצע על-פי הצעת החוק, המועצה החדשה תמנה שבעה חברים. ארבעה מהם יהיו נציגי ציבור: יו"ר המועצה בעל ניסיון ניהולי משמעותי שישמש גם כמנהל הרשות, חבר אקדמיה בכיר מתחום בעל זיקה כלכלית־אסדרתית, נציג מתחום העיתונות ונציג מתחום היצירה. לצידם יכהנו שלושה עובדי מדינה - נציג רשות האסדרה, נציג רשות התחרות ונציג משרד התקשורת. עוד נקבע כי תוקם ועדת איתור בת חמישה חברים לאיתור מועמדים למועצה. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת, ולצידו מנהל רשות האסדרה או נציג מטעמו, הממונה על התקציבים או סגנו, הממונה על התחרות או נציג מטעמו, ונציג אקדמי שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף, לרשות ימונה יועץ משפטי שיהיה עובד הרשות ויכהן קדנציה אחת של שבע שנים, עם אפשרות להדחה ברוב של חמישה מחברי המועצה. משרד התקשורת: עצמאות מהפוליטיקה ומהמפוקחים מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, הסביר כי המודל נבנה מתוך מטרה לחזק את עצמאות הרשות: "יצרנו מבנה שמדגיש עצמאות מגורמים פוליטיים ומפוקחים כאחד. כיום הרשות השנייה ממומנת מאגרות של הגופים שעליהם היא מפקחת, וזה יוצר בעיות מובנות. לכן היה לנו חשוב לעגן תקציב עצמאי בחוק". גם סמנכ"ל השידורים במשרד התקשורת, אביתר גוטמן, הדגיש כי מדובר במודל שמבזר סמכויות ומרסן ריכוז כוח: "החוק מעצב רגולטור מקצועי ועצמאי, עם מנגנונים מוסדיים שמצמצמים השפעות חיצוניות. תפקידי המועצה כוללים קביעת מדיניות אסדרתית, פיקוח מוסדי, איזון בין אינטרסים כלכליים לציבוריים וניהול רגולטור עצמאי עם אחריות ציבורית". לדבריו, החוק מחייב הקמת ועדות משנה לנושאים רגישים, מתוך תפיסה שעצמאות מקצועית היא תנאי לתפקוד ראוי. הסתייגויות משרד המשפטים: סמכויות לא סגורות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הבהירה כי קיימים פערים מהותיים שטרם נפתרו: "יש לנו סימני שאלה לגבי הסמכויות המהותיות של המועצה. לא סיימנו את הדיון בפרקים הנוגעים לסמכויות ובוודאי לא בנושא האכיפה המנהלית". לדבריה, משרד המשפטים לא נתן הסכמה למתווה הנוכחי, והדגיש כי לא הסכים לדרישת משרד התקשורת לקבל אישור מלא כתנאי להמשך החקיקה. עו"ד עדי ליברוס ממשרד המשפטים הוסיפה כי אף שהייתה תמיכה עקרונית בשילוב עובדי מדינה במועצה, הדיון בשאלת זהותם והיקף סמכויותיהם טרם הושלם. עימותים בוועדה: הרכב בעייתי וסדר חקיקה שגוי יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הבהירה כי אין מניעה להמשיך בדיונים גם ללא הסכמות מלאות, וציינה כי גם היועצת המשפטית לכנסת סבורה שניתן להתקדם במקביל. מנגד, ח"כ איתן גינזבורג טען כי סדר הדיון שגוי: "אי אפשר לדון בהרכב המועצה לפני שמבררים מהן סמכויותיה. בנוסף, יו"ר ועדת האיתור לא יכול להיות מנכ"ל משרד התקשורת. לכל היותר - שופט או שופט בדימוס". ח"כ גלעד קריב הוסיף ביקורת חריפה על הרכב המועצה: "לא ייתכן שבמועצה כזו לא יהיה נציג למשרד המשפטים או למשרד התרבות. הרצון להתרחק מפיקוח תוכני לא מצדיק מועצה מוחלשת". משרד התקשורת: המודל מוסכם - אך פתוח לשינויים מנכ"ל משרד התקשורת השיב כי המודל גובש לאחר עבודה ממושכת והושגו לגביו הסכמות בתוך הממשלה, אך הודה כי ייתכן שיהיה צורך לשוב ולבחון את המבנה בהמשך הדיונים: "אם בהמשך תעלו טענות מהותיות לגבי האסדרה, ייתכן שנצטרך לחזור לבסיס ולבחון מחדש את מבנה המועצה". גם הייעוץ המשפטי של הכנסת טרם אמר את דברו לשאלת חברי הכנסת מדוע טרם הוצגה חוות דעת משפטית של הוועדה, השיבה עו"ד מצדה מצלאוי דוד מצוות הייעוץ המשפטי: "אנחנו עדיין לומדים את ההצעה. יש לנו שאלות, ואנחנו לא נתחמק ממילוי תפקידנו בצורה מלאה ומקצועית". הדיון הראשון בחוק התקשורת חשף פערים עמוקים בין משרדי הממשלה, חילוקי דעות על עצמאות הרשות וסימני שאלה סביב סמכויותיה העתידיות. למרות זאת, יו"ר הוועדה מתכוונת להמשיך בקידום החקיקה, כאשר השאלות המהותיות - ובעיקר גבולות הכוח והפיקוח - עדיין פתוחות.