מספר המיליארדרים ברוסיה הגיע לשיא חסר תקדים בשנות המלחמה באוקראינה, אף שהאליטה הכלכלית איבדה כמעט לחלוטין את השפעתה הפוליטית על הקרמלין. כך עולה מידיעה שפרסם ה-BBC, שלפיה מדיניות מקל וגזר של הנשיא ולדימיר פוטין, בצירוף סנקציות מערביות נרחבות, הפכה את בעלי ההון לשותפים שקטים בכלכלת המלחמה הרוסית. על-פי נתוני Forbes, בשנתיים הראשונות לאחר הפלישה המלאה לאוקראינה (24.02.22) חלה פגיעה חדה בהונם של העשירים ברוסיה. בתוך שנה אחת בלבד ירד מספר המיליארדרים מ-117 ל-83, והונם המצטבר הצטמק בכ-263 מיליארד דולר. עם זאת, מגמה זו התהפכה בהמשך: בשנת 2025 נמנו ברוסיה 140 מיליארדרים, עם הון כולל של כ-580 מיליארד דולר - מרחק של כ-3 מיליארד דולר בלבד משיא כל הזמנים שנרשם ערב המלחמה. הצמיחה הכלכלית שנרשמה ברוסיה בשנים 2024-2023, בקצב של יותר מ-4% לשנה, נשענה במידה רבה על הוצאות עתק של המדינה על המאמץ הצבאי. לפי Forbes, יותר ממחצית מהמיליארדרים הרוסים היו מעורבים ישירות באספקה לצבא או נהנו מהשפעות עקיפות של כלכלת המלחמה, גם אם אינם מחזיקים בחוזי ביטחון רשמיים. מקרהו של הבנקאי לשעבר אולג טינקוב ממחיש את מחיר הפקפוק במדיניות הקרמלין. לאחר שכינה את המלחמה “מטורפת” בפוסט באינסטגרם, קיבל מסר חד וברור: בנק Tinkoff שבשליטתו יולאם אם לא ינותק ממנו כל קשר. בתוך ימים נמכר הבנק לגורם המקושר לאיש העסקים ולדימיר פוטנין, במחיר שלטענת טינקוב שיקף כ-3% בלבד משוויו האמיתי. טינקוב איבד כמעט 9 מיליארד דולר מהונו ועזב את רוסיה. המצב הנוכחי שונה בתכלית מזה שאפיין את שנות ה-90, אז האוליגרכים צברו עוצמה פוליטית ניכרת בעקבות קריסת ברית המועצות והפרטת נכסי המדינה. דמויות כמו בוריס ברזובסקי התגאו בהשפעה ישירה על מינויו של פוטין לנשיא בשנת 2000, אך בהמשך הודו בטעותם. עד תחילת העשור הקודם, כך לפי הדיווח, האוליגרכיה הרוסית חדלה מלהתקיים ככוח פוליטי עצמאי. לדברי אנליסטים במערב, הסנקציות לא רק שלא יצרו קרע בין בעלי ההון לקרמלין, אלא אף תרמו ללכידותם סביב המשטר. הקפאת נכסים, סגירת חשבונות והחרמת רכוש מנעו מבעלי ההון אפשרות להעביר את כספם למערב או “לקפוץ מהספינה”. במקביל, יציאת חברות זרות מרוסיה פתחה הזדמנויות לרכישת נכסים רווחיים במחירי מצוקה, בידי אנשי עסקים המקורבים לשלטון. בשנת 2024 לבדה נוספו לרשימת Forbes 11 מיליארדרים חדשים ברוסיה, בעיקר בעקבות רכישות כאלה. חוקרים מציינים כי עתידם הכלכלי של בעלי ההון החדשים, כמו גם של הוותיקים, תלוי בהמשך העימות עם המערב, בעוד שחזרת בעלי הנכסים הזרים לשוק הרוסי נתפסת בעיניהם כאיום המרכזי. בסיכומו של דבר, המלחמה והסנקציות לא ערערו את שליטתו של פוטין באליטה הכלכלית. להפך, הן סייעו לו לבסס מערכת שבה העושר נשמר ואף גדל, אך הקול הפוליטי של המיליארדרים נדם כמעט לחלוטין.