מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתכנן להטיל אחריות אישית על הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, באחד מדוחות מלחמת חרבות ברזל - ומסרב להעניק לו זכות טיעון. כך אומר (29.12.25) בא-כוחו, עו"ד איל רוזובסקי, בדיון בבג"ץ על ביקורת המלחמה בידי אנגלמן. הלוי תומך בקבלת העתירות וטוען שיש להעניק למבוקרים את ההגנות הקיימות בחוק ועדות חקירה. רוזובסקי אמר כי בטיוטה של דוח נאמר שהוא לא יישם את הוראתו של השר יואב גלנט בנוגע לפינוי חללים - ומשרד המבקר סירב להעניק לו זכות טיעון. עוד אמר כי אנשי משרד המבקר מתחו ביקורת פומבית על הלוי - למרות שהוא נתון לבדיקתו. הסניגוריה הצבאית טוענת, כי אנגלמן כלל אינו מוסמך לעסוק בענייני מדיניות ואסטרטגיה, אלא רק בענייני יישום ומינהל, וכי אנגלמן עוסק בנושאים שאין לו הכלים המתאימים לבדוק. עוד טענה, כי עבודתו של אנגלמן עלולה לסכל או לשבש את זו של ועדת חקירה, שהיא היחידה המתאימה לבחינת נושאי הליבה. לדברי הסניגוריה, חקירתו של אנגלמן אף פוגעת בזכויותיהם הדיוניות של קציני צה"ל שהיא מייצגת. השופט אלכס שטיין שאל מה המשמעות אם אנגלמן סבור שוועדת חקירה לא תקום בקרוב, אם בכלל, ולכן הוא נכנס לתמונה. נציג הסניגוריה, עו"ד דורי קלגסבלד, השיב, כי "צורך אינו מקנה סמכות" (כפי שקבעה ברק-ארז בפסק דין אחר). שטיין העיר, כי מדובר על שיקול דעת ולא על סמכות. השופט דוד מינץ ציין, כי בפני בג"ץ עלתה הטענה שהזמן החולף מזיק לחקירת המלחמה. התנועה לאיכות השלטון סבורה, כי לאנגלמן יש סמכות לחקור את נושאי המלחמה, אך טוענת שקיים פגם בתשתית העובדתית של דוחות המבקר ונפגעה זכות הטיעון של המבוקרים, וכי הוא מפר את ההסכמות על בסיסן החלה הביקורת בצה"ל. שטיין העיר, כי יש כשל לוגי בטענה של התנועה, כי מי שמכיר בסמכותו של המבקר - מכיר גם בכלים ובמנגנונים שבידיו. השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה, כי ייתכן שאם אנגלמן היה צריך להפעיל בכל שלב את כל הנהלים של ועדת חקירה ממלכתית - ייתכן שלא היה יכול לבצע את הביקורת. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בקבלת העתירות ואף אומרת כי אנגלמן הרחיב את נושאי הביקורת לכאלה המתאימים לוועדת חקירה ממלכתית ובפועל מבצע חקירה. לדעתה, לאנגלמן אין סמכות וכלים לבדוק את נושאי הליבה, כגון המלחמה הכלכלית בטרור (ולמעשה ההסדרה עם חמאס), וכי ראוי שישעה את עבודתו בתחומים אלו. היא גם סבורה, כי עבודתו של אנגלמן פוגעת בזכות הטיעון של המבוקרים.