מספר פשיטות הרגל של חברות ציבוריות בארה"ב זינק ב-2025 לרמות שלא נראו מאז המשבר הפיננסי של 2008 – מדווח וושינגטון פוסט. 717 חברות קרסו עד נובמבר, עלייה של 14% לעומת אשתקד. החברות הסבירו את הקריסות באינפלציה ובריבית, כמו גם מדיניות הסחר של ממשל טראמפ שפגעה בשרשרות האספקה. עם זאת, בשונה משנים קודמות – העלייה היא בעיקר בחברות תעשייתיות: ייצור, בנייה ותחבורה. מגזר זה נפגע במיוחד מכאוס המכסים של דונלד טראמפ, אשר טען שהם יוסיפו משרות בארה"ב. בפועל, הוא איבד 70,000 משרות בשנה שהסתיימה בנובמבר. 110 חברות תעשייתיות נכנסו להליכי חדלות פרעון, ואחריהן: 85 חברות צריכה שאינה חיונית (כגון אופנה וריהוט), 46 חברות בריאות, 32 חברות צריכה במוצרי יסוד, 26 חברות IT, 19 חברות פיננסים, 18 בשירותי לקוחות, 16 חברות נדל"ן, 13 חברות לחומרי גלם, חמש בתשתיות וארבע באנרגיה. מדובר הן בהליכי צ'פטר 11 (ארגון מחדש) והן בהליכי צ'פטר 7 (חיסול). כלכלנים ומומחים עסקיים אומרים שמלחמות הסחר מכבידות על ענפים מוטי ייבוא, שאינם ממהרים להעלות מחירים מחשש להבריח לקוחות. למרות שהאינפלציה נמוכה מרוב הציפיות – 2.7% בנובמבר – עסקים רבים עדיין סופגים את העלויות הנוספות במקום לגלגל אותן על הצרכנים; החלשים שבהם מתקשים לשרוד. עוד מצביע הפוסט על עלייה במסגרת ה"מגה-קריסות", של חברות שנכסיהן עולים על מיליארד דולר. במחצית הראשונה של השנה היו 17 כאלה, המספר הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה בשנת 2020. חברות צרכנות כמו At Home ו-Forever 21 בלטו במיוחד בקבוצה זו. מבין החברות התעשייתיות, הקריסות הן גם בתחום הייצור וגם בתחום חומרי הגלם; לרבות מהן היו קשיים שאינם קשורים למכסים ולמשק בכללותו. חברת האנרגיה הסולארית PosiGen קרסה, לדבריה – בשל השינויים במדיניות האנרגיה המתחדשת, אותה ממשל טראמפ מעודד הרבה פחות מאשר ממשל ביידן, ובמקביל הטיל מכסים על חומרי הגלם למערכות. יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה קרסה לאחר שנאלצה לבצע "ריקול" בשל תקלות בסוללות. חברת הלואו קוסט ספיריט, שנועדה במחיריה הנמוכים במיוחד, קרסה בפעם השנייה בתוך פחות משנה. גם חברת התעופה Verijet קרסה בהמשך השנה. סקרים מלמדים, כי ציפיות הצרכנים התקדרו לאורך השנה, ובמצב זה – רבים אינם ממהרים לקנות את מה שאינו חיוני. הקמעונאים חשים בכך יותר מהיצרנים, ובמיוחד כאמור את מי שמשווקים מה שניתן להגדיר כ"מותרות". על-פי אחת ההערכות, המכסים יעלו לכל משפחה אמריקנית 1,800 דולר בשנה. שינויי המדיניות התכופים של טראמפ בתחום המכסים בזמן הקניות לחגים גרמו מבוכה לחלק מהחברות. מאחר שרבות מהן בנויות על ייבוא מאסיה ומדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה, חלקן הוציאו יותר מכפי שתכננו, כדי למצוא ספקים חילופיים במדינות עליהן המכסים נמוכים יותר. אחרות נאלצו לקצץ בהזמנות מחשש לא תהיה להן יתרת מזומנים מספקת כדי לשלם את המכסים. במקביל, קמעונאים מתמחים מתקשים מזה שנים להתמודד עם הרשתות הגדולות והסחר המקוון, כאשר הלקוחות מבקשים לרכז את הקניות. פשיטות הרגל משקפות סתירות במשק האמריקני, מסביר הפוסט. המשק צמח ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 4.3%, המהיר ביותר מזה שנתיים. אולם, כלכלנים עודם מודאגים מכך שצמיחה זו מונעת במידה רבה בידי השקעות העתק בבינה מלאכותית ולקוחות אמידים. ייתכן שהמשק נראה חזק על הנייר, אך אין זה המצב בכל הענפים.