בכנס שנערך הבוקר על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נשא הנשיא העשירי ראובן ריבלין דברים על סוגיית החנינות והדגיש את המורכבות המשפטית והציבורית הכרוכה בה. "אני לא רוצה להתייחס בצורה פוליטית לנושא החנינה", אמר ריבלין, והוסיף כי גם בתקופתו כנשיא נדרש לטפל בפרשות חנינה רבות, וכי הנשיא ה-11 יידרש להתמודד עם אותם נושאים העומדים בפניו. ריבלין הבהיר כי החנינה ניתנת רק לאחר פסק דין של בית המשפט, ואינה מהווה ערעור על החלטתו. "החנינה היא דבר שבו אתה נותן תשומת לב ומזקק בן אדם לאחר שריצה את עונשו, ועושה ככל האפשר על-מנת לראות אם ניתן לומר לו ששילמת חובך לחברה", אמר. עם זאת, הוא הצביע על הקושי המובנה בסמכות הנשיא להעניק חנינה: "אנחנו נמצאים במצב שבו אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שכאשר אתה מואשם ומאשים את המדינה, מישהו צריך להחליט מי צודק. האם החנינה מגיעה למדינה ולא לנאשם? האם נשיא המדינה יכול להעמיד את עצמו כשופט בין המתדיינים? בית המשפט חייב לקבוע זאת". ריבלין סיכם כי מדובר בסוגיה מורכבת המצריכה איזון עדין בין שמירה על סמכות בתי המשפט לבין מתן אפשרות לחנינה במקרים חריגים, תוך שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.