המתקפה החריפה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הפכה בתוך דקות לעימות פוליטי רחב, שמדליק מחדש את הוויכוח על גבולות הכוח של בג"ץ ועל הרפורמה המשפטית שמקדם חבר סיעתו, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. סמוטריץ׳ הציג בפתח ישיבת סיעת הציונות הדתית (29.12.25) את ההתנגשות הנוכחית כשלב בלתי נמנע במאבק ארוך, טען שהמערכת נמצאת ב“פרפורי גסיסה”, והזהיר כי ככל שההקצנה תימשך, כך גם התיקון יהיה “קצה”. בלב הדברים עמדה התבטאות קשה של סמוטריץ׳ על נשיא העליון. “המגלומניה והאלימות, אין מילה אחרת... יצחק עמית הוא מגלומן אלים, דורסני טוטאלי, והתוצאה תהיה שאנחנו נדרוס אותו”, אמר, והוסיף כי לטענתו מדובר במצב שבו “לא תהיה ברירה” אלא לפעול בעוצמה מול מה שהוא מתאר כהקצנה של הרשות השופטת. חשוב לשים לב: סמוטריץ׳ מציג זאת כהכרח פוליטי־משטרי, אך מבחוץ זה נשמע גם כמו שפה אלימה שמזמינה הסלמה. זו בדיוק נקודת החיכוך שהולידה את גל הגינויים. ההקשר שסמוטריץ׳ מציב: חקיקת רוטמן ופיצול תפקיד היועץ המשפטי סמוטריץ׳ קשר בין ההתנגשות הנוכחית לבין החקיקה שמקדם רוטמן לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, רוטמן “פירט את פרטיה” והוא מאמין שהמהלך “יצליח פחות ברעש וצלצולים, יותר בתוצאות”. הטענה המרכזית שלו אינה טכנית בלבד: הוא מתאר מערכת ש“אוחזת בקרנות המזבח” ומנסה לשמר, כלשונוו, “שוד” שבוצע בדמוקרטיה הישראלית. במילים אחרות, לשיטתו הפיצול אינו רק תיקון מקצועי אלא כלי להשבת איזון שנלקח מן הכנסת והממשלה. “אין החלטה שלא מגיעה לבג"ץ” בהרחבה, סמוטריץ׳ טען כי “אין החלטה שלא מגיע לבג"ץ, אין החלטה שבג"ץ לא מתערב”, ולכן לדבריו המערכת “פשוט מהמקפצה”. הוא מתאר את העימות ככזה שמחדד לציבור את הבעיה ומייצר נקודת מפנה: “יש רגע שבו זה מתהפך”. בג"ץ, לטענתו, יכול לבטל כל חוק וכל תיקון, ולכן אין בידי הציבור אין עוד יכולת הכרעה באמצעות בחירות. זה ההסבר שהוא נותן לשפה החריפה ולצורך “לשבור” את המנגנון. הרצון באיזון מול “תיקון קצה” הוא פרס את הדילמה בפניה ניצב: סמוטריץ' אמר שבמשך שנים רצה “תיקון מאוזן” ושהוא “לא רוצה לגור במדינה שאין בה באמת משפט עצמאי ושיידע להגן על זכויות”. אבל באותה נשימה הוא קובע שכאשר המערכת “מגיעה לקצה, גם התיקון יהיה קצה”. זה לב הוויכוח הציבורי: מצד אחד, תפיסה של איזון שנשבר ולכן נדרשת חקיקה עמוקה. מצד שני, הודאה מפורשת שהמהלך עלול להיגמר בקיצוניות נגדית, שאותה הוא עצמו מגדיר “לא טוב, אבל כורח המציאות”. “אחרי הבחירות הבאות”: תרחיש הלגיטימציה הציבורית סמוטריץ׳ מעריך שהשינוי העמוק יותר יגיע “אחרי הבחירות הבאות” אם תקום שוב ממשלה של המחנה הלאומי. הוא טוען שרוב הציבור בימין, ושלאחר מערכת בחירות שתסוב סביב הנושא, יתקבל “הרבה יותר לגיטימציה” לתיקון רחב. כחיזוק לדבריו, הביא את דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שנחשב לאדריכל המרכזי של מה שכונה “המהפכה החוקתית”. ברק עצמו אמר כי הבחירות הן שיקבעו אם הציבור מבקש להמשיך במתכונת הנוכחית של יחסי הרשויות. הדימויים והמסר: “לא ניתן לזה לקרות” סמוטריץ׳ השתמש בדימויים כדי להמחיש תחושת “מבוי סתום”: הוא תיאר מצב שבו “כל חוק שאתה מחוקק יפסלו”, ושאל מה המשמעות אם כך: “שאין יותר דמוקרטיה?” הוא אף דימה זאת לחשש מתרחיש שבו “בינה מלאכותית” מנצחת את האנושות, ומכאן קבע: “אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות”. הדברים הציתו תגובות חריפות מהאופוזיציה: ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) כתב כי הוא מחזק את נשיא העליון “מול האיום” וטען שמדובר באיום חמור. ח"כ בני גנץ (כחול לבן) אמר שהאמירה היא “חציית קו אדום” והזהיר כי “מה שמתחיל במילים כאלה עלול להיגמר בדם”. ח"כ גלעד קריב (העבודה): “האמירה הזו היא המרפסת בכיכר ציון של בצלאל סמוטריץ׳. כאשר ‘עשב שוטה’ ינסה לרצוח שופט בישראל – האחריות תהיה על סמוטריץ׳ ועל שותפיו”. מן הצד השני, שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד) קרא לתרגם את אמירות סמוטריץ׳ למעשים מול בג"ץ: “אומרים לא לצווים בלתי חוקיים של בג"ץ”, ואף פירט שורה של צעדים שהוא סבור שיש לקדם, כולל מהלכים תקציביים מול גופים ציבוריים. דוברות הרשות השופטת מסרה: "אמירות המבטאות איומים כלפי שופטים אינן חלק מדיון ציבורי לגיטימי. מדובר באמירה חמורה ביותר שכל מטרתה להעצים שיח אלים ומסית כלפי הרשות השופטת והעומד בראשה, על אחת כמה וכמה כאשר הדברים נאמרים על-ידי נבחר ציבור".