מליאת הכנסת אישרה (29.12.25) סופית את חוק מס החברות המזערי בקבוצה רב־לאומית, לאחר הצבעה במליאה שבה תמכו 13 חברי כנסת, ללא מתנגדים ואחד נמנע. החוק קובע כי תאגידים רב־לאומיים גדולים, הפועלים בארץ, יחויבו לשלם מס חברות אפקטיבי מינימלי של 15 אחוז על פעילותם המקומית - גם אם מבנה הפעילות שלהם מאפשר כיום תשלום מס נמוך יותר. החוק נועד לעגן בישראל את מנגנון המס המקומי המשלים, כך שגביית המס תתבצע בישראל ולא תועבר למדינות אחרות שבהן שיעור המס נמוך יותר. מדובר במהלך המשתלב ביוזמה רחבה שמוביל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שנועדה לצמצם תכנוני מס אגרסיביים והסטת רווחים בין מדינות. יישור קו עם הכללים הבינלאומיים בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בעשור האחרון פועל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים בידי תאגידים רב־לאומיים, תופעה הפוגעת בהכנסות המדינות. במסגרת זו גובש מתווה בינלאומי המחייב החלת מס מזערי אחיד על תאגידים גדולים, במטרה למנוע מצב שבו רווחים מועברים למדינות בעלות מיסוי נמוך. על-פי החוק שאושר, תחול החובה על קבוצות תאגידים בעלות מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון אירו. מדובר בכ־100 עד 200 קבוצות הפועלות בישראל, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיתוח והתעשיה המתקדמת. במשרד האוצר הבהירו בדיונים כי ללא חקיקה מקבילה בישראל, המס שהיה אמור להיגבות כאן היה נגבה במדינות אחרות, ובנוסף החברות הישראליות היו נדרשות לדיווחים מורכבים ומכבידים מול חברות האם בחו"ל. חשש מפגיעה בתחרותיות - והתחייבות לפיצוי במהלך הדיונים בוועדת הכספים עלה חשש מצד חברי כנסת וגורמים במשק כי הטלת מס מזערי ללא מנגנוני איזון תפגע באטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות זרות. על-רקע זה הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, כי לא יאשר את החוק ללא התחייבות ממשלתית לקידום תמריצים משלימים. ואכן, נציגי משרד האוצר הודיעו במהלך הדיונים כי תזכיר חוק לתמריצי מס לחברות רב־לאומיות כבר פורסם, וכי המהלך נועד לאזן בין יישום הכללים הבינלאומיים לבין שמירה על היתרון היחסי של ישראל. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2026. גם הפנסיה על שולחן הוועדה באותו יום אישרה ועדת הכספים גם תיקון לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים בנוגע לקרנות הפנסיה. במסגרת ההחלטה הוארכה בשלוש שנים נוספות הוראת השעה הנוגעת למנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה החדשות, עד לסוף שנת 2028. ההחלטה התקבלה לאחר מחלוקות בין הגורמים המקצועיים בנוגע להיקף המסלולים הזכאים למנגנון ההשלמה, ומתוך רצון לאפשר לשוק זמן היערכות נוסף ולגבש מתווה מוסכם. בהתאם לכך, נדחתה גם כניסת התקנות החדשות לתוקף לשנת 2027. האישור הסופי של חוק המס המזערי מציב את ישראל בקו אחד עם הכללים הבינלאומיים החדשים, אך גם מציב אתגר משמעותי בשמירה על יתרונה כיעד לפעילות של תאגידים גלובליים. באוצר מבטיחים איזון באמצעות תמריצים, אך בשוק ממתינים לראות כיצד ייראה היישום בפועל - והאם ישראל תצליח לשמור על מקומה במפת ההשקעות העולמית.