הדיון בוועדת הכלכלה: מאבק על סף ההגדרה הנושא נדון בהרחבה בוועדת הכלכלה ביולי האחרון. במהלך הדיון הובהר כי רשתות פארם קטנות, ובהן רשת "ליאור עדיקה", מתקשות להתרחב בשל ההגדרה הקיימת בחוק. אזולאי אמר בדיון כי "לא ייתכן שרשת עם ארבעה או שבעה סניפים תיחשב כמו רשת עם מאות סניפים ומחזור של מיליארדים". בעלי רשת עדיקה חיזק את הדברים וציין כי הדרישה לעמוד במגבלות כבר בשלב מוקדם מונעת תחרות בפועל: "מי שחושב שרשת עם ארבעה סניפים יכולה להתמודד מול רשתות ענק – לא באמת רוצה תחרות". נציג רשות התחרות, איל שפירא, הסביר כי החוק המקורי נבנה לפי שוק המזון, ואילו שוק הפארם שונה באופיו. לדבריו, הרף החדש נועד לאפשר לשחקנים חדשים לצמוח בטרם יוחלו עליהם החובות המחמירות. גם ביקורת: חשש לפגיעה בשקיפות במהלך הדיון נשמעה גם ביקורת מצד נציגי ארגוני צרכנים. נציגת הרשות להגנת הצרכן, בת אור הופמן, התריעה מפני פגיעה אפשרית בשקיפות המחירים. נציגת לובי 99, עו"ד זוהר אלטמן רפאל, הזהירה מפני לחצים שמפעילים ספקים על רשתות קטנות והדגישה כי יש בעיות אכיפה בתחום. מנגד, ח"כ פסל טען כי דווקא כיום האכיפה אינה מספקת, וציין כי "כל המדינה הזו מונופול אחד גדול". נציג רשות התחרות השיב כי בשנה האחרונה הוטלו עיצומים בהיקף של מעל 220 מיליון שקל בגין הפרות חוק המזון. לאחר הפסקה בדיון הושגה פשרה: הרף ייקבע על שילוב של מחזור כספי ומספר סניפים – 450 מיליון שקל ו־12 חנויות לפחות. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה, ובהמשך גם במליאה. התיקון שאושר צפוי להקל משמעותית על רשתות פארם קטנות ובינוניות, לאפשר להן להתרחב ללא חסמים אסדרתיים מוקדמים, ולהגביר את התחרות מול הרשתות הגדולות. המחוקקים מקווים כי בטווח הבינוני המהלך יתרום לבלימת עליות המחירים בענף – אך במערכת הצרכנית מדגישים כי הצלחתו תלויה גם באכיפה יעילה ובהגברת שקיפות לציבור.