דויד סלע מקים והעורך הראשי של אתר ׳נוסטלגיה אונליין׳ - שימור המורשת הישראלית, ומי שכתב וערך את המדור "השבוע לפני/אחרי 70 שנה בעיתון ישראל היום, וכן הגיש פינות בנושאי נוסטלגיה ברדיו ובטלוויזיה -הלך לעולמו והוא בן 72 במותו. דויד אסף במשך שנים באתר שלו נוסטלגיה בעזרת הציבור. אוצרות תרבות מלפני קום המדינה ומשנותיה הראשונות של המדינה, והציגם לציבור באתר האינטרנט שהקים - אביזרים וחפצים, אוספים ותחביבים, חגים ואירועים, "שנות טובות", גלויות, בתים ומבנים, מקומות, אנשים ועוד. כמו-כן, הקים רדיו נוסטלגי ששידר שירים רבים מלפני קום המדינה. באתר זמרשת יודעים לספר כי דיוויד היה מפעל של איש אחד, שתרם רבות לשימור התרבות שלנו והנגשתו לציבור."

פרקי חייו

דויד סלע נולד בחיפה בשם דויד שטיינר בנם של חנה ושמואל שטיינר, אח לדליה ואורלי. בתחילת 1963 שינו ההורים ובני המשפחה את שם משפחתם משטיינר לסלע. המשפחה התגוררה בסביבות רחוב פבזנר בהדר הכרמל בחיפה, כאן עברו עליו ילדותו ונעוריו. דויד למד בבית ספר גאולה בחיפה והיה חבר בתנועת הצופים בחיפה בגדוד "שחר". לאחר שירותו הצבאי למד מנהל עסקים בירושלים. תקופה מסוימת התגורר ביפן וביוון. בנוסף לעיסוקו כיזם עסקי עסק גם בכתיבה וכתב מספר ספרים. בין ספריו "אבא שלך לא זגג", "אמת או חובה" ועוד. במשך מספר שנים כתב בעיתון ישראל היום מדור נוסטלגיה שבועי בשם "השבוע לפני 70 שנה" המלווה את האירועים שהתרחשו בארץ ישראל - החל מאירועים ברומו של עולם וכלה בידיעות שהופיעו בשולי החדשות, במודעות ובצילומים מאלבומים פרטיים. בנוסף הגיש פינת נוסטלגיה בערוץ 13 בשם "דש מפעם" וכן שידר פינה קבועה בנושאי נוסטלגיה בתוכניתו של מושיק טימור "שישי אישי" ששודרה בימי שישי בלילה.

"אלוף הנוסטלגיה"

חברו ההיסטוריון וחוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר יואל רפל ספד לו ברשומה בדף הפייסבוק. וכך כותב ד"ר רפל: דיוויד היה איש חד-פעמי, מיוחד במינו. מלח הארץ שהתגאה בייצור שמן זית מעולה ממטעי זיתים שהיו לו בגליל. תמיד נהג לומר ׳זו לא פרנסה גדולה אך זה מאפשר לי לעסוק במה שאני אוהב - נוסטלגיה של ארץ ישראל׳. הוא היה אלוף הנוסטלגיה. אסף פריטים, ׳רדף׳ אחרי סיפורים, הקים את אתר ׳נוסטלגיה אונלין׳ הגדוש חומר ומידע על ארץ ישראל הטובה והנשכחת, הקים רדיו אינטרנטי ששידר 24/7 שירים עבריים, כתב במשך כמה שנים מדור שבועי שכולו נוסטלגיה בעיתון ׳ישראל היום׳, השתתף במאות תוכניות רדיו וטלוויזיה שבכולן ייצג את הנוסטלגיה לארץ-ישראל, זו שהייתה ואיננה עוד." דיוויד היה איש צנוע, אוהב אדם, שוחר תרבות שכל חייו סבבו סביב ארץ-ישראל - אירועים שהתרחשו, מקומות ואישים שהיו בחדשות. הוא היה קפדן בכתיבתו, אסף פרטים, בדק בכתובים, חיפש מסמכים, מעולם לא פרסם מידע שלא היה משוכנע באמינות מוחלטת של כל פרטיו. בשידורים, הרבה מאוד בתוכניתו של אמנון פאר ׳רדיו חי׳ בימי חמישי בלילה, ובשידורי ערוץ 13 ביום שישי בבוקר תמיד היה לו תמיד משהו מקורי, מעניין וראוי שישמעו וידעו עליו. המידע העצום שאסף, אלפי המסמכים והחפצים שריכז הם אוצר שחייבים לשמור אותו. דיוויד סלע ז"ל, האיש והאגדה איננו אך שליחותו לא הסתיימה. הוא סימן מסלול וצריך רק לקוות שיימצא אותו צעיר שייכנס לנעלים הגדולות שהותיר דיוויד ז"ל וימשיך את מפעל הנוסטלגיה של ארץ-ישראל. דויד סלע התגורר בתל אביב והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.