בקמפיין הבחירות שלו ב-2024 התחייב
דונלד טראמפ 83 פעמים להוביל ביומו הראשון בתפקיד לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אבל אחרי שנה הוא הכיר השבוע במציאות הקשה: "זה לא עניין של יום אחד. זה עסק מסובך מאוד". בשנה החולפת עקב ניו-יורק טיימס אחרי המו"מ וכעת הוא מפרסם תחקיר נרחב, על בסיס 300 ראיונות עם אנשי ממשל, צבא ומודיעין בארה"ב, אוקראינה, בריטניה, בלגיה, גרמניה, אסטוניה, פולין, לטביה, ליטא וטורקיה.
מנהיגים במזרח התיכון ובאירופה הציעו לתווך בין טראמפ לבין
ולדימיר פוטין, אך יועציו של טראמפ חששו שהדבר יוביל לשחזור הפרשה הרוסית שרדפה אותו בכהונתו הראשונה. בשל כך פנה היועץ המיועד לביטחון לאומי, מייקל וולץ, לפקידים בממשל היוצא וביקש אישור של
ג'ו ביידן לניהול המגעים עוד לפני ההשבעה. ביידן סירב, בנימוק שאינו מוכן לקדם עסקה על חשבון אוקראינה.
למרות זאת, טראמפ פתח נתיב עוקף לרוסיה עוד בתקופת המעבר בין הממשלים. הוא הטיל על
סטיב ויטקוף לנהל את המגעים הן בנושא אוקראינה והן בנושא עזה. כאשר ביקר ויטקוף בריאד לדון בעזה, הציע לו הנסיך מוחמד ליצור קשר עם קיריל דמיטרייב, ראש קרן העושר הלאומית הרוסית – חושף הטיימס.
טראמפ כבר הודיע על מינויו של קיית קלוג לשליחו המיוחד לאוקראינה. קלוג הוא מבקר קולני של פוטין ותומך של אוקראינה, וכמה מיועציו של טראמפ טענו שמינויו יפגע בקידום המו"מ. ככל שהשיחות התגברו לאחר ההשבעה, קלוג נדחק לשוליים ואת מרכז הבמה תפס ויטקוף.
בתקופת המעבר שוחח
ג"ד ואנס עם פקידים בפנטגון שדעותיהם דומות לשלו ואשר סברו שאוקראינה היא ספינה טובעת ושארה"ב אינה יכולה להמשיך לתמוך בה. הם רצו להפנות את המשאבים לנושא החשוב ביותר בעיניהם: ההתמודדות עם סין. בהמרצתם של ואנס ותומכיו, הודיע שר ההגנה,
פיט הגסת', על עיכוב בהעברת תחמושת חיונית ובראשה פגזי 155 מ"מ.