יצוא הגז הרוסי לאירופה באמצעות צינורות צנח בשנת 2025 לרמה הנמוכה ביותר מזה כחמישים שנה, לאחר ירידה של 44% לעומת השנה הקודמת, כך עולה מדיווח סוכנות הידיעות רויטרס. מדובר בהתמוטטות חדה של אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של רוסיה בעשורים האחרונים, וממחיר כלכלי ישיר שמשלם הקרמלין בעקבות תוקפנותו הצבאית נגד אוקראינה. במשך שנים הייתה אירופה יעד היצוא המרכזי של הגז הרוסי, שסופק באמצעות רשת צינורות רחבת היקף שנבנתה עוד בימי ברית המועצות בשנות ה-60 וה-70. בשיאם, בשנים 2018-2019, הסתכמו יצואי הגז הרוסיים לאירופה ביותר מ-175-180 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה, והניבו לגזפרום הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מתקציב האנרגיה של המדינה. בשנת 2025, לעומת זאת, הסתכם היקף האספקה בצינורות ל-18 מיליארד מטרים מעוקבים בלבד, כולם דרך צינור TurkStream - הנתיב היחיד שנותר פעיל בין רוסיה לאירופה. לשם השוואה, כאשר החלה ברית המועצות לייצא גז לאירופה בשנת 1975, עמד היקף האספקה על כ-19.3 מיליארד מטרים מעוקבים - נתון כמעט זהה להיקף הנוכחי, הממחיש את עומק הקריסה. הנסיגה הדרמטית משקפת את השינוי האסטרטגי שביצע האיחוד האירופי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, לרבות סגירת נתיבי אספקה, ביטול חוזים ארוכי טווח, הטלת סנקציות אנרגיה והאצה יזומה של מעבר לספקי גז חלופיים, ובראשם ארצות הברית ונורווגיה. לצד יצוא הגז בצינורות, רוסיה ממשיכה לספק לאירופה גם גז טבעי נוזלי - LNG - המובל במכליות ימיות. לפי רויטרס, רוסיה מדורגת כיום כספקית ה-LNG השנייה בגודלה לאיחוד האירופי, אחרי ארצות הברית. עם זאת, רשויות האיחוד בבריסל הצהירו על כוונתן להפסיק לחלוטין את כל יבוא הגז מרוסיה, לרבות LNG, עד סוף שנת 2027 - יעד המסמן ניתוק אנרגטי כמעט מוחלט בין אירופה לקרמלין.