נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, דוחה 13 מתוך 14 התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ובכללן התלונות בנוגע לדירת הוריו בתל אביב ולביתו במבשרת ציון. קולה קיבל תלונה אחת בקובעו, כי מן הראוי היה שעמית ימסור גילוי נאות בשנת 2021 כאשר דן בעתירה בנוגע לנבחרת הדירקטורים, כאשר אחיו, דב גולדפריינד, היה מועמד להיכלל בה.

נבחרת הדירקטורים

עמית דן כשופט תורן בעתירה נגד כוונתו של השר דוד אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים, שאחיו היה מועמד להיכלל בה, והוציא צו ביניים שהקפיא את המהלך; הוא המשיך לדון בתיק במשך חודש, גם לאחר שסיים את התורנות. "טענתו העקרונית של הנשיא הינה כי מדובר בעניין רוחבי מוסדי, וכי לא הייתה לו כל מניעות מלדון בעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בעניין אישי, הנוגע לאחיו של הנשיא, ואין בעובדה כי מדובר ב'נבחרת' כדי לאיין את האינטרס האישי של מר גולדפריינד", אומר קולה. לדברי קולה, "אכן, הכלל הוא כי שופט תורן 'גורר' עימו להמשך הדרך את התיקים שקיבל במסגרת התורנות, וזאת כפי שהבהיר לנו הנשיא בעת פגישתנו עימו. אולם באופן בסיסי, אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים. דהיינו, העובדה ששופט נמצא בשבוע תורנות אינה מאפשרת דיון בכל עניין ועניין שבא לפניו. דומה כי הכל יסכימו, כי במקרה קיצוני שבו העניין הנדון נוגע אך ורק לבן משפחתו הקרוב של השופט התורן, יהא זה מנוע מלדון בעניין חרף היותו שופט תורן". קולה קובע: "איננו דנים בפסלות שופט, והחלטה זו מתייחסת רק לפן האתי שבישיבה בדין, לרבות חובת הגילוי הנאות. במקרה זה, סבורני, כי גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב, וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיני את רצונו הכן של הנשיא לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסירבול שבדבר. משכך, מוצא אני את התלונה בעניין זה מוצדקת".

דירת ההורים בתל אביב

עשר מהתלונות נגעו לדירה שירשו עמית ואחיו מהוריהם בתל אביב והליכי התכנון שנגעו לה. המתלוננים טענו, בעקבות תחקירו של נטעאל בנדל, כי עמית הסתתר תחת שמו המקורי ולא גילה שהוא בעל עניין בנכס, גם כאשר נוהלו סביבו הליכים משפטיים. קולה דחה את כל התלונות בנושא זה. המתלוננים טענו, כי עמית דן בוועדה לבחירת שופטים במינויו של השופט קובי ורדי לשופט-עמית, למרות שוורדי דן בעתירה שנגעה לנכס. קולה קבע שעמית אינו צריך להשיב לתלונה ומוטב היה שלא הייתה מוגשת: העתירה הוגשה באוקטובר 2024, ארבעה חודשים לאחר מינויו של ורדי. לטענת המתלוננים, כי עמית התחזה כאשר השתמש בשם "גולדפריינד" בהליך. קולה אומר כי מוטב אילו התלונה לא הייתה מוגשת: הנכס נרשם על שם הוריו שזה היה שמם ועמית חתם בשמו המעוברת על ייפוי הכוח לאחיו לטפל בו. עמית גם עשה נכון כאשר הרחיק את עצמו מן הנכס והעביר את הטיפול לאחיו, והוא לא ידע על ההליכים לפירוק השיתוף בנכס. עוד נטען, כי עמית דן בתיקים בהם הופיע עו"ד מורן גור, שייצג אותו ואת אחיו בטיפול בנכס. קולה אומר כי עמית כלל לא ידע על ההליכים בהם ייצג גור אותו ואת אחיו, וגם אחיו לא ידע על ייצוג זה בידי שותפו של עורך הדין איתו התקשר. קולה מעיר, כי מוטב היה אילו עמית היה מבקש מאחיו לעדכן אותו, וכך היו נמנעות תקלות. עיריית ת"א הגישה כתב אישום נגד עמית ויתר הבעלים, בשל אי-תיקון ליקויים במבנה מסוכן. מאוחר יותר עיריית תל אביב חזרה בה מכתב האישום רק נגד עמית ובלא שהליקויים תוקנו, נאמר בתלונות. קולה קיבל את הסברו של עמית, כי נמנע מדיווח כדי למנוע טענה לניצול מעמדו, ואומר שלא קיימת חובת דיווח של שופט הליך פלילי (בניגוד להליך אזרחי). עם זאת, דרך המלך הייתה לדווח על ההליך ולהסדיר את מעמדו של עמית בו. במבט צופה פני עתיד, קולה סבור שיש לחייב שופט לדווח כאשר הוא צד בהליך פלילי, וזאת מקל וחומר מהליך אזרחי. עוד קובע קולה, כי עמית לא קיבל הטבה כלשהי מן העירייה. הוא לא היה חייב לפסול את עצמו מלדון בתיקים בהם הייתה מעורבת העירייה באותה עת, אך מוטב היה אילו היה מגלה זאת לצדדים. עוד נדחתה הטענה לפיה עמית היה בניגוד עניינים כאשר דן באותה עת בענייני העירייה, אם כי קולה מעיר, כי גילוי נאות היה מונע את התלונה. בתלונות נטען, כי עמית דן בערעור אשר בעניינה של חברת אקרו נדל"ן, איתה התקשרו הוא ואחיו לביצוע הפרויקט בבית ההורים. קולה מעיר על הלשון המזלזלת והבוטה בה ניסח ארגון בצלמו את תלונתו בנושא זה, ולא בפעם הראשונה. הוא קיבל את עמדתו של עמית, לפיה לא ידע שחברה המופיעה בפניו קשורה לקבוצת אקרו עימה התקשרו הוא ואחיו; הכללתה של אקרו ברשימת המניעויות הייתה מונעת תקלה זו. קולה לא קיבל את עמדתו של עמית, לפיה ההפרדה המשפטית בין החברות מנתקת את הזיקה ביניהן מהבחינה האתית. בתלטונות נטען, כי עמית דן בעתירות בנוגע לפינוי-בינוי למרות שתוכנית כזו חלה על בית הוריו. קולה קובע, כי מדובר היה בעתירות שלא הייתה להן השפעה על בית עמית-גולדפריינד. עוד דחה קולה את הטענה לפיה באחת העתירות הופיע בפני עמית עו"ד אילן סופר, שייצג אותו במקביל בעתירה בנוגע לבית הוריו. תלונה זו הוגשה ללא בדיקה, שהייתה מגלה שהעתירה בה ייצג סופר הוגשה לאחר שעמית פסל את עצמו מלדון בנושא.

הבית במבשרת ציון

בהקשר זה נטען, כי עמית ביצע עבירות בנייה בבית שרכש ומאוחר יותר קיבל בדיעבד הקלות בלתי ראויות מהוועדה המקומית, ערב מינויו לנשיא. קולה אומר: "הכתרתו של הנשיא כ'עבריין בנייה' אינה נכונה וגרמה לו לעוול גדול. אדגיש כבר עתה, כי הנשיא לא ביצע בפועל עבירת בנייה, הוא רכש נכס שבו הייתה קיימת חריגת בנייה מזה כארבעים שנה, ומיד כאשר נודע לו הדבר, ועוד לפני שהחל להתגורר בנכס, פעל כדי להסדירה". לדברי קולה, טוב היה עושה עמית אילו היה בודק את הנושא לפני הרכישה, אך אי-בדיקה שכזאת אינה התנהגות שאינה הולמת שופט. הוא שילם עשרות אלפי שקלים כדי לתקן חריגה שלא הוא ביצע, ובכך פעל הרבה למעלה משורת הדין ובהתאם למעמדו. גם אם עמית יכול היה לנהוג אחרת בפרטי המקרה, לא ניתן לקבוע שהוא נהג בצורה שאינה אתית, אומר קולה. קולה סבור שעמית היה צריך לבדוק בצורה מדוקדקת יותר ואומר במבט רוחבי: "שופט שקונה זכויות בנכס, בפרט במקום שבו קיים חשש, כפי שציין הנשיא ביחס למבשרת ציון, לריבוי תופעות של חריגות בנייה, הרי ששומה עליו לערוך בדיקה מקיפה ומעמיקה, עוד טרם השלמת עסקת הרכישה, לבל חלילה ירכוש נכס או יתגורר בנכס שבו קיימות חריגות בנייה". עוד הוא קובע, כי עמית לא קיבל הטבה כלשהי מהוועדה המקומית.

עניינים אחרים

תלונה נוספת נגדה לתחקירו של קלמן ליבסקינד, ולפיו לאורך השנים דן עמית ב-13 תיקים בהם היה לאחד הצדדים קשר לאחיו או לגיסו. קולה דחה על הסף תלונה זו, שכן העניין כבר נדון בידי קודמו, אורי שהם, אשר דחה אותה על הסף. עוד הוגשה תלונה נגד השתתפותו של עמית בוועדה לבחירת שופטים, כאשר העיר בתגובה לדבריה של השרה אורית סטרוק שהוא נמצא בדיון במעמד של "עציץ". קולה דחה גם תלונה זו בשל דחייתה בידי שהם, שהעיר בשעתו, כי מוטב היה אילו עמית היה יוצא מן החדר בשלב זה של הישיבה. קולה מסיים באומרו: "טוב ייעשה אם במציאות הנוכחית נפנים כולנו את הצורך בהגברת אמון הציבור במערכת השפיטה, גם אם הדבר מצריך התחשבות יתר בנראות הציבורית ובניקיון הדעת".