עם כניסתו לתוקף של תיקון חוק המים שאושר בכנסת, נכנסת לתוקף אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שנעשו בשנים האחרונות בענף החקלאות: הפחתה רחבת היקף בתעריפי המים לחקלאים. המהלך, שקודם על-ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, נועד להפחית את עלויות הייצור, לשפר את הכדאיות הכלכלית של המשקים החקלאיים ולבסס את ביטחון המזון של מדינת ישראל לטווח הארוך. במשרד החקלאות מדגישים כי מדובר בצעד מרכזי במדיניות כוללת לחיזוק ארבעת אמצעי הייצור החקלאיים: מים, קרקע, כוח אדם ומחקר וחדשנות - מדיניות שמטרתה לאפשר גידול של כשליש בהיקף הייצור החקלאי בעשור הקרוב. הפחתה הדרגתית ומשמעותית בתעריפי המים על-פי התיקון לחוק, מחיר מי הקולחים ממפעל השפד"ן ייקבע עד שנת 2030 ללא תלות בעלויות הטיפול, מהלך שמביא להפחתה ישירה בתעריפים שמשלמים החקלאים. בתוך שלוש שנים צפוי מחיר מי השפד"ן לרדת לכ־1.15 שקלים למ"ק - ירידה של כ־22% לעומת התעריף ששולם ערב החקיקה. גם תעריפי המים השפירים לחקלאות מופחתים בהדרגה. באזורים שבהם אין חלופה למים מושבים, והחקלאים נדרשים להסתמך על מים שפירים, ינוע התעריף החדש בטווח של 1.50-2.70 שקלים למ"ק, בהתאם לזמינות הקולחים באזור. מדובר בהפחתה של עד כ־34% לעומת המחירים שהיו נהוגים עד כה. בנוסף, יופחתו גם תעריפי המים המליחים ותעריפי ההשקיה לאדמות כבול, כחלק ממדיניות לעידוד חקלאות באזורים מאתגרים ולחיזוק הפריסה החקלאית ברחבי הארץ. לא שינוי נקודתי - אלא תיקון עיוות ארוך שנים ברקע המהלך עומדת מציאות ארוכת שנים של עלייה מתמשכת בתעריפי המים לחקלאות. לאורך העשורים האחרונים, ובעיקר מאז הרפורמות במשק המים בתחילת שנות האלפיים, עלו תעריפי המים בהדרגה - בין היתר בשל שינויים במבנה משק המים, הקמת מתקני התפלה, שינויי רגולציה והעברת סמכויות לרשות המים. הנתונים ההיסטוריים מצביעים על כך שמחירי המים לחקלאות טיפסו לאורך השנים בעשרות אחוזים, הן במים שפירים והן במים מושבים, לעיתים בקצב מהיר יותר מהעלייה במחירי התשומות האחרות. במציאות זו, חקלאים רבים התריעו כי עלויות המים שוחקות את הרווחיות ופוגעות ביכולת להרחיב שטחי עיבוד. על-רקע זה, הפחתת התעריפים הנוכחית נתפסת בענף כמהלך מתקן - כזה שמחזיר חלק מהאיזון בין צורכי המשק לבין יכולת הייצור החקלאית.