היום לפני 534 שנה, נכנעה ממלכת גרנדה למלכי ספרד הקתוליים, פרננדו ואיזבלה. בכך בא לקצו שלטון האיסלאם בחצי האי האיברי לאחר כ־800 שנה, והושלמה הרקונקיסטה - כיבוש ספרד מחדש בידי הנצרות. אך עבור העם היהודי היה זה גם רגע מכריע מסוג אחר: תחילתו של תהליך שהוביל בתוך חודשים ספורים לגירוש היהודים מספרד.
נפילת גרנדה לא הייתה רק אירוע צבאי או מדיני. היא סימנה תפנית אידאולוגית חדה - מעבר מממלכה רב־דתית יחסית לשלטון קתולי נוקשה, שראה ביהודים גורם זר שיש לסלקו. כבר באותה שנה נחתם צו הגירוש, שחייב את יהודי ספרד להתנצר או לעזוב את הממלכה עד סוף יולי 1492. מאות אלפי יהודים יצאו לגלות - לצפון אפריקה, לאימפריה העות'מאנית, לאיטליה ולארץ ישראל.
האירוע נחשב לאחד הרגעים המכוננים בתולדות העם היהודי: קץ תור הזהב של יהדות ספרד, תחילתה של תפוצה חדשה, והנחת יסודות לקהילות יהודיות שעתידות להשפיע עמוקות על ההיסטוריה היהודית, התרבותית וההלכתית לדורות.