הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (5.1.26) להפחית את הריבית ב־0.25 נקודת האחוז לרמה של 4%, על-רקע התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל והמשך התרחבות הפעילות הכלכלית, תוך הדגשה כי המשך תוואי הריבית תלוי בהתפתחויות הכלכליות והביטחוניות. נגיד בנק ישראל אמיר ירון מצביע על שינוי מהותי בסביבת המחירים. מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב־0.5%, והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4% - בתוך תחום היעד. לפי הערכות החזאים, מדד דצמבר צפוי להעלות זמנית את האינפלציה, אך לאחר מכן היא צפויה לרדת ולהתבסס סביב מרכז היעד. גם מבט מעמיק ברכיבי המדד תומך בהחלטה: אינפלציית הרכיבים הסחירים ירדה ל־1.2%, בעוד שהרכיבים הבלתי־סחירים, בהם הדיור והשירותים, עומדים על כ־3% ומגלים סימני התמתנות בנתוני הקצה. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמוכות מעט ממרכז היעד, ובטווחים הארוכים יותר הן נותרות מעוגנות היטב. שוק העבודה: עדיין הדוק, אבל פחות שוק העבודה ממשיך להיות חזק, אך בנק ישראל מזהה הקלה מסוימת במגבלות ההיצע. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה בגילי העבודה העיקריים עלו בנובמבר, שיעור הנעדרים מהעבודה בשל שירות מילואים ירד ל־0.5%, וקצב עליית השכר במגזר העסקי התמתן. לצד זאת, מספר המשרות הפנויות נותר גבוה והיחס בין משרות פנויות למובטלים ממשיך להעיד על שוק עבודה הדוק - נתון שממשיך להוות גורם סיכון לחזרת לחצים אינפלציוניים אם הביקוש יואץ מחדש. פעילות כלכלית: המשק ממשיך להתרחב האינדיקטורים השוטפים מצביעים על המשך התרחבות בפעילות. ההוצאות בכרטיסי אשראי ממשיכות לגדול ונעות סביב קו המגמה, סקר המגמות של הלמ"ס יציב אם כי עדיין נמוך מרמתו טרם המלחמה, וגיוסי ההון בענף ההייטק שומרים על רמה גבוהה. בענף הבנייה נרשמת פעילות ערה: התחלות הבנייה עלו בקצב שנתי מהיר, מלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה, ומחירי הדירות מוסיפים לרדת. מספר העסקות נמוך ביחס לשנים קודמות - שילוב המעיד על שוק דיור שנמצא בתהליך איזון. שקל חזק ושווקים רגועים מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל בכ־3.1% מול הדולר וב־1.5% מול האירו. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת בשווקים הפיננסיים, קרובה לרמתה ערב המלחמה, ומדדי המניות המקומיים בלטו לחיוב בהשוואה לעולם. התחזקות המטבע המקומי תורמת להוזלת מוצרים מיובאים ולריסון האינפלציה, אך גם מהווה אתגר ליצואנים - סוגיה שבנק ישראל ממשיך לעקוב אחריה. התחזית: צמיחה מהירה ב־2026 חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המקרו־כלכלית. על-פי ההערכה, התוצר צמח ב־2.8% בשנת 2025, והוא צפוי לצמוח ב־5.2% בשנת 2026 וב־4.3% בשנת 2027, בהנחה שהפסקת האש תישמר והיקף המילואים ימשיך לרדת. האינפלציה צפויה לעמוד בממוצע על 1.7% בשנת 2026 ועל 2% בשנת 2027. הריבית הממוצעת ברבעון האחרון של 2026 מוערכת בכ־3.5%. הגירעון התקציבי צפוי לרדת בהדרגה, ויחס החוב לתוצר להתייצב סביב 68.5%. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי הסיכונים לתחזית עדיין ניכרים: התפתחויות גיאופוליטיות, עלייה אפשרית בביקושים לצד מגבלות היצע, והתנהלות פיסקלית מרחיבה עלולים לשנות את התמונה. הפחתת הריבית צפויה להקל בהדרגה על נוטלי משכנתאות ואשראי, אך השפעתה המלאה תתפרס על פני זמן. לבנק ישראל חשוב להבהיר: מדובר בצעד זהיר, ולא בתחילתו של מסלול הפחתות מהיר. תוואי הריבית ימשיך להיות תלוי בנתונים - ובראשם האינפלציה, מצב המשק והיציבות הביטחונית.